אור ברסלב
עמודיה שבעה עמוד הראשון ברית אברהם › (ו)

עמודיה שבעה· רבי בצלאל מקוברין

עמוד הראשון ברית אברהם · (ו)

(ה)

בציוני פ' יתרו וז"ל כשעלה משה למרום בקשו מלאכי השרת לפגוע בו אמר הקב"ה למשה חזור להם תשובה אמר משה והלא מיכאל שר הגדול שלכם אכל אצל אברהם בשר בחלב עכ"ל וקשה למה פרט דווקא מיכאל הלא ויאכלו כתיב לשין רבים שגם גבריאל ורפאל אכלו ואם נאמר שלא אכלו אלא נראו כאוכלים לא הי' ג"כ לפרוט את מיכאל ועוד שהרי דבר שאסרה לנו תורה אפי' משום מראית עין אסור ובפרט גבי בשר בחלב דאסרו להעלות על שלחן אחד משום מראית עין והנה מה שפרט מיכאל ולא גבריאל צריך לומר על דרך מה שאמר בעל נפש החכמה והרקנטא בענין טעם איסור בשר בחלב שהוא דבר אכזריות לחלוב הבהמה ובאותו חלב היוצא ממנה לבשל בנה ולהורגו ולכך כתיב לא תבשל גדי בחלב אמו ר"ל אחרי שהיא אמו של גדי אין ליקח חלבה ולהמית בנה כי הוא אכזריות גדול ביותר מאם היה מבשל בחלבה גדי אחר והטעם כי התורה הוא תורת חסד על לשונה ואין דרך החסד לנטות אחר הדין והאכזריות והנה נודע שמיכאל הוא שר החסד שר המים וגבריאל שר האש כולו דין ולפי ששמאי הוא משורש גבריאל והלל הוא משורש של מיכאל כמ"ש בזוהר חדש לכך נ"ל שהיה הלל עניו ביותר ואיש חסד ושמאי היה קפדן ביותר חמתו בערה כאש בוער ונ"ל שמטעם זה כתב בעל סודי רזא שמיכאל איהו מלמד עם תינוקות שנאמר כי אם מיכאל שרכם העומד על עמך לא נאמר אלא בני עמך לומר לך שהוא מלמד עם התינוקות והטעם כפי הנזכר כי אחרי שמדתו מדת חסד לו נאה ויאה להיות מלמד עליהם ולא גבריאל שהוא מצד הקפדנות ולא הקפדן מלמד ולפיכך פרט משה את מיכאל שאכל בשר בחלב ולא גבריאל דזיל בתר טעמא למה אסור בשר בחלב משום שהתורה היא מצד החסד ובשר בחלב הוא מצד הדין הרי מדתו של גבריאל הוא כולו דין ומין במינו אינו חוצץ משא"כ מיכאל דאיהו שר החסד שאין דרכו לידבק בדין ואם כן למה עשה כזאת ואכל בשר בחלב ומה שפרט מיכאל ולא רפאל נ"ל ליישב ובזה יתיישב ג"כ קושיא גדולה וחזקה על אברהם שקיים כל התורה כולה ואיך נתן למלאכים דבר איסור ואם נאמר שסבר היה שהם ערביים הלא ענין אברהם שעשה פונדק והאכיל לעוברים ושבים כל עניינו היה כדי להחזירם למוטב ולאחר הסעודה אמר לברך למי שאכלו משלו ואיך האכילם ח"ו דבר איסור ומה גם שאסור לברך אחר אכילת איסור ובעל שני לוחות הברית תירץ על זה יעויין שם וגם לדרכינו יבואר היטב כי יש לדייק בפסוקים דכתיב ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אותו ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם וקשה אם כבר כתיב וימהר לעשות אותו מה צריך לומר ובן בקר אשר עשה דוודאי לא יתן לאכול דבר שעדיין לא תיקן ועשה ועוד שרבינו ז"ל אמרו ששלשה היו בן בקר חד רך תרין טוב תלת וא"כ למה מתחיל הפסוק ומסיים בלשון יחיד ואל הבקר רץ אברהם וימהר לעשות אותו אבל ביאור הענין על דרך מה שאמר בעל חסד לאברהם חלק עין משפט נהר נ"א ענין פלאי בדבר הזה וז"ל אדם וחוה ידעו סוד קבורת מערת המכפילה שהיא מכוונת נגד גן עדן והשתדלו להיות שם קבורתם ומיום שנקברו שם אדם וחוה נסתמה פי המערה מפני הבריות שלא ידעו מעלת המקום ובאותו יום שהלך אברהם אל הבקר עם ישמעאל בנו ליטול ג' פרים ממקנה שלו הלך אחריו רפאל בנסתר ולאחר שנטל אברהם ב' פרים ונתן ביד הנער להוליכן והיה משתדל ליקח עוד הג' ונדמה לפניו רפאל לפר שלישי חשוב ומשובח וכו' וכשבא אברהם ליטלו היה הפר נשמט ובורח מעט מעט עד שהוליכו בפתח המערה ונפתח פתח המערה וכל זה בשליחותו של מקום וכשראה אברהם אדם וחוה קבורים והריח ריח גן עדן מיד ידע מעלת המקום וחמד להיות שם קבורתי ומיד נמסר הפר מאליו ביד אברהם ובהגיע לאהלו לא מצא אלא שנים והוצרך אברהם לברוא פר ג' על ידי שמות דספר יצירה כדי שלא יצטער בסעודת אורחים שאם היה חוזר אל המקנה היה עובר זמן הסעודה וזהו סיד הפסוק ובן הבקר אשר עשה אותו ובראו עכ"ל. והנה כל זה רמז בפסוק הקדום ואל הבקר רץ אברהם ר"ל בשביל בקר אחד לבד רץ אברהם כי אחד נשמט ממנו והוצרך לרוץ אחריו ואח"כ ויקח בן הבקר כי נמסר אח"כ בידו. רך וטוב ויתן אל הנער ר"ל אבל אותן שנים שהם רך וטוב אותן כבר נתן אל הנער ומסרם בידו כי שנים היו ביד הנער ואחד נמסר בידו ולפי שזה שנמסר בידו אח"כ נשמט לפיכך וימהר לעשות אותו לעשות דייקא שהוצרך לברוא אותו ע"י שמות דספר יצירה ולא היה לו פנאי לשהות ולילך למקנה שלא יאחר זיון סעודה וזהו לשון וימהר כדי שלא יאחר ולפיכך צריך לעשות אותו בשמות והנה החסיד בעל שני לוחות הברית בפ' וישב הקשה קושיא גדולה על משרז"ל ויבא יוסף את דבתם רעה שהגיד על אחיו שחשודין באבר מן החי ותולין עיניהם בבנות הארץ איך ח"ו עברו השבטים על זה ואם לא עברו איך הגיד יוסף עליהם שהרי הם שבטי יה כולם צדיקים ותירץ שנמצא בקובץ ישן שאברהם אבינו עשה ספר יצירה ומסרו ליצחק ויצחק ליעקב ויעקב לבניי וכו' ומצינו בגמ' דברא עגלא תילתא בכל ע"ש ע"י עסק ספר יצירה בצירוף השמות ובודאי זה הנברא ע"פ השמות ולא מצד התולדה אין צריך שחיטה וניתר לאוכלו בעודו חי וכך עשו השבטים ויוסף לא ידע וסבור שהוא הנולד מאב ואם ועוד איתא בגמ' רבא ברא גברי שדרי' לר' זירא ופירש"י ע"פ שמות מספר יצירה והנה יש שמות שמצירופם נולד זכר ויש שנברא נקיבה ובראו השבטים בצירוף אותיות דספר יצירה נקיבה והיו מטיילין עמה ויוסף לא ידע מזה והיה סובר שהיא נקיבה מאב ואם והיה מודיע לאב שהם חשודים בעריות והם צדיקים היו עכ"ל. וטעם לדבר איך אכלו בהמה בלא שחיטה והדם בתוכה שהרי אפי' שהתירו להבריא לאכול מבהמה כל זמן שהיא מפרכסת לא התירו בלי שחיטה אלא שחיטה ועודנה מפרכסת קצת. והענין הוא כי בהמה כזו שלא נבראת מתולדות אב ואם מבשרם ודמם אין שם בשר ודם עליה כלל אלא רוח בעלמא ואין כלל עליה שום איסור הנהוג בשאר בשר כי אינו נקרא בשר ובריאת הנקיבה יוכיח שהיו מטיילין עמה והנה לפ"ז אברהם שברא בהמה ע"י ספר יצירה ונתן למלאכים לאכול עם חלב על בהמה כזו לא היה חייב משום איסור בשר בחלב שהרי בשר כזה אינו נקרא בשר כלל ולא נתערב מעולם עם חלב אך פן יאמר האומר הרי שלשה בהמות היו והאחת לבד נבראת ע"פ שמות ואיך האכיל השנים האחרים עם חלב שהרי הם בשר ממש לפיכך בא הכתוב לגלות ענין זה וגם לתרץ הקושי' זו ואומר ויקח חמאה וחלב ואת בן הבקר וקשה ואיך עבר אברהם על איסור בשר בחלב לכך בא כמתרץ ואומר אשר עשה ר"ל אותו בן הבקר אשר עשה בעצמו וברא ע"י שמות דספר יצירה שאין שם בשר עליו כלל אותו נתן לפני המלאכים בחלב אבל שנים האחרים שנבראו כסדר התולדות הנולדים מאב ואם ודאי לא נתן לפניהם ולא עבר אברהם ח"ו על איסור בשר בחלב ולכך לא שאל משה על רפאל איך אכל בשר בחלב שהרי רפאל הוא מרי דעובדא שראה וידע שכאשר נשמט הוא ממנו ברא אברהם ע"פ שמות וידע שאינו אסור לאכול בחלב אבל מיכאל שלא ידע האמת כי אין המלאכים יודעין מה שלא נמסר להם כמ"ש בזוהר פ' וירא בפסוק איה אשתך וא"כ לפי דעתו היתה זאת בשר ממש וא"כ איך עלה על דעתו לאכול עם חלב ובזה יובן מד' תימה בתנחומא וז"ל הלך שכם אצל יעקב א"ל הרבו עלי מוהר ומתן אני יודע שאברהם זקינה היה נשיא ואני נשיא הארץ א"ל לא נשיא נקרא אלא שור שנאמר ואל הבקר רץ אברהם ורב תבואת בכח שור ואתה חמור וא"א לחרוש בשור וחמור יחדיו עכ"ל. והנה מאמר זה לכאורה הוא מכחיש הידוע באמרו לא נשיא נקרא שהרי ידוע מש"ה נשיא אלקים אתה בתוכינו ומביא ראיה על דבר הרחוק מן השכל לומר שאברהם נקרא שור ועוד מי פתי יסור הנה להאמין שאברהם הוא שור מדכתיב ואל הבקר רץ אברהם וכי בשביל שרץ אחר השור נעשה גם הוא שור ועוד מה היה לו לומר לא נשיא נק' אלא שור ותיפוק ליה שנקרא גם כן נשיא ומדאיקרי ג"כ שור א"א לזווגם יחד עם נשיא שנקרא ג"כ חמור ועוד למה לי קרא ורב תבואת בכח שור שלפום ריהטא אין כאן מקומו ולהבין דברי חכמים וחידותם שכל דבריהם הם אמת וישר יש לנו לידע מה ראה אברהם לקנות מערת המכפילה והקב"ה גזר וצוה שיקנה אותו כמ"ש לעיל שרפאל הראה לו המער' בשליחות של מקום ושם תהא קבורתו וכן יצחק ויעקב נקברים שם כי ארבע זוגות קבורין שם כנודע וגם מה ראו על ככה בני חת לקרוא אותו נשיא אלקים אתה בתוכינו וארז"ל מלך אתה עלינו במבחר קברינו קבור מתיך מה ענין המלוכה אל הקבורה זו שלא מצאנו שנקרא אברהם בפי הבריות מלך אלא עכשיו אבל ביאור אחד להם כי אדם הראשון חצב ועשה מערת המכפילה ועשה מקומה כמ"ש בפרק א' בהאריכות ונודע מ"ש בזוהר במדבר שאבות העולם הן הן תיקונו דאדם הראשון מצד חלק נשמותיהם אברהם תיקן נפש דאדם הראשון ויצחק רוחו ויעקב נשמתו ועל כן הוצרכו כולם להיות קבורים שם כי זה חלק אדם הראשון וכל הנשמות שהם מחלק אדם הראשון עצמו הם כולם מזומנים למלוכ' כי אדם הראשון כבר קבלו אותו כל הבריות למלך עליהם שמטעם זה כל המורד במלכות בית דוד אפילו יושב תחת מלך אחר הוא חייב מיתה כי אחר שקבלו כל הבריות להיות אדם הראשון מלך עליהם ודוד הוא אדם אי אפשר למרוד בו כמ"ש בעשר' מאמרות בחלק ב' ממאמר אם כל חי חלק א' ולכך נתן אברהם נפשו על ענין מערת המכפילה להשתדל לקנות מקום לקבורה שם אחרי שהוא אדם הראשון וראוי להיות שם קבורתו עם בת זוגו והנה כאשר בא לקנות המערה הכירו בו בני חת אחר שכל מגמתו על אודות המקום הזה ולא מקום אחר משים שהוא אדם הראשון לכך אמרו נשיא אלקים אתה בתוכינו וארז"ל מלך אתה עלינו כנז' ר"ל הלא אתה אדם הראשון שכבר המלכנו אותך בודאי לך נאה ויאה המקום הזה לפיכך במבחר קברינו קבור מתיך ולכך ארז"ל קבור מתיך מתים הרבה ר"ל לא די לשרה לבד המקום הזה מוכן אלא גם להרבה מתים ששם יהיו קבורים ד' זוגות כלל העולה מכל זה שכל ענין נשיאות ומלוכה לא זכה אברהם אלא ע"י שחמד מערת המכפילה וענין החמדה בא לו בשביל שרץ אחר הבקר ובא עד למערת המכפילה שהי' בשליחות כדי להראות לו מקום הזה ואנכי לא היה יודע מקום הזה כנ"ל וכנז' מזה בפר"א והנה ענין חמור החוי שהיה נשיא הארץ נודע לנו מכתבי האר"י כי שמו גרמה לו כי הוא היה מקליפת נחש הקדמוני לכן נקרא חמור החוי לשון חויא שהוא ניצוץ מקליפת נחש וכמו שחמור הוא קליפה גדולה השולטת ברקיע הטמא' כן הוא שלט למטה כי אין דבר למטה שלא יהי' כנגדו שר למעלה ולכך נ"ל שנק' נשיא הארץ לומר שיש עוד נשיא בטומאה שהוא בשמים והוא קליפת חמור ועל שמו נקרא חמור כי שם האדם אינו באקראי בעלמא מצד אביו ואמו שקראו לו כן כמו שסוברים הבריות אלא על שם עניינו ומהותו נקרא והנה אפילו רשע גמור ויש לו שם המורה על טוב מורה שיש בו ניצוץ טוב וכן להיפוך ולכן הראשונים שהיו יודעים סוד זה היו בודקין בשמות כמבואר כל זה בהאריכות בדברי פה קדוש מורינו האר"י זללה"ה. והנה בזה יתיישב מאמר הנ"ל כי שכם חשב לזווג זיווגים שני נשיאים ורוח לא יבא ביניהם חמור נשיא ארץ ואברהם זקינם נשיא והשיב לו אדרבה מאחר שהם שני נשיאים א"א לזווגם יחד וא"ת למה לכך אומר לא נשיא נקרא אלא שור ר"ל אמת אברהם נשיא היה כמ"ש נשיא אלקים אתה בתוכינו אבל לא בא לכלל נשיאות אלא שור ר"ל ע"י השור שכ' ואל הבקר רץ אברהם ובשביל שרץ אחר בקר הזה היה סיבה בשליחות הקב"ה שידע מקום מערת המכפילה ואז חמד לקנות אותו מערה והכירו בו שהוא אדה"ר ואז קבלוהו לנשיא ואם לא היה ענין השור הזה שרץ אחריו לא היה בא לכלל נשיאות כי מי יודע רוח אדם הראשין שיעשוהו לנשיא ולכך מביא עוד פסוק אחר לראיה ורב תבואת בכח שור ר"ל רב תבואות שזכה אברהם הן לידע מעלת המקום הזה להיות קבור שם הן להיות נשיא כל זה לא בא אלא בכח שור שרץ אחריו. ואתה חמור ר"ל ואתה שזכית להיות נשיא בארץ משום שאתה חמור הנמשך מקליפת חמור למעלה וא"כ שכל הכח נשיאות אברהם לא בא אלא מכח שור וכח נשיאותך מכח חמור ואיך אפשר לחבר שני כוחות אלו ביחד שכל עיקר איסור כלאים אינו אסור אלא שלא לחבר הכוחות ביחד כנודע:

תוכן העניינים

עמודיה שבעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה