אור ברסלב
עמודיה שבעה עמוד החמישי קרבן אהרן › (ל)

עמודיה שבעה· רבי בצלאל מקוברין

עמוד החמישי קרבן אהרן · (ל)

(כט)

בפרשת אחרי מות כתיב וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן מה כתיב למעלה מן הענין והדוה בנדתה וקשה מה ענין נדה למיתת בני אהרן. ובמדרש תנחומא פ' מצורע וז"ל הנשים שהיו במדבר לא ראו דם נדה מפני אימת השכינה שהי' ביניהם וכשבאו לסיני הקדים הקב"ה הנשים לאנשים שנ' כה תאמר לבית יעקב אלו הנשים ותגיד לבני ישראל אלו האנשים ועליהם מפורש בקבלה איומה כנדגלות עכ"ל ודריש איומה לשון אימה שהי' עליהם אימת השכינה וקשה א"כ מאי כנדגלות ועוד שכתיב בתחילת הפסוק מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה איומה כנדגלות ואיך יקושרו סוף דברי הפסוק הזה עם תחילתו ועוד וכי בשביל שלא ראו נדה הי' לקדמם במתן תורה ולהבין זאת נבאר תחילה מה שאמר משה בברכת אשר יהי רצוי אחיו ופירש"י שהיו בנותיו נאות ביותר וקשה א"כ למה התפלל עליהם שיהא רצוי אחיו מהיכי תיתי לא יתרצו. אבל ביאור הענין ע"ד משרז"ל בירושלמי שבת וז"ל אדם הראשון דמו של עולם הי' הדא הוא דכתיב שופך דם האדם וגו' וגרמה לו חוה מיתה לפיכך נמסרה מצות נדה לאשה שישופך דמה ופירש שם הכותב בעין יעקב בהאריכות וזהו תכלית עניינו כי נודע הוא אם אירע לאדם היזק בגופו ע"י איזה פרי או מאכל מהראוי הוא שלא יאכלם לעולם שלא יבא לו היזק עוד והנה חוה גרמה היזק לאדם הראשון בעלה שנגזר עליו מיתה והי' מהראוי להפרידה ממנו לגמרי שלא ישאנה כלל שלא חזיקיהו עוד אבל דבר זה הוא מן הנמנע שיהי' אדם בלא אשה כי לא תוהו בראה לשבת יצרה וגם להיות לו עזר כנגדו ונתן הקב"ה תיקון וגדר גדול שתהא האשה נזהרת ולא תגרום היזק לבעלה ושפך נדתה דוגמת היזק שגרמה לו ששפכה דמו כדי שתראה זאת תמיד כל היום ותהיה זהירה מלהוסיף פשע ויהא בטוח בה לב בעלה שלא יבא לו עוד היזק על ידה ע"כ ולכך נ"ל מסמיך הכתוב נדה למיתת בני אהרן כי ארז"ל לא מתו שני בני אהרן אלא על שלא הי' להם נשים. וא"כ בשלמא בלא זה בלא אזהרת נדה לאשה ודאי לא היו ראוין למות שני בני אהרן כי היו יכולין לומר שדין הוא שלא לישא אשה אחרי שהאשה היא גרמה כבר היזק לבעלה ויש לחוש שלא תגרום עוד ויש לפרוש ממנה אבל אחר שהזהיר הקב"ה על הנדה וכל זה הי' לעשות תיקון וגדר לבל תבא עוד מכשילה כזו מתחת ידה וא"כ ראויות הם להנשא ולפי שהם לא נשאו לפיכך מתו בני אהרן ודע משרז"ל בילקוט פרשת וזאת הברכה בפסוק כימיך דבאיך שבנות אשר לא הי' להם דם נדה והזקינו כבתולה ובתולה אין לה דמים. ולכך נ"ל שהתפלל עליהם משה יהי רצוי דבשלמא על אחרים לא התפלל כי מהיכי תיתי לא יתרצו בהם אי משום שהאשה מוחזקת שגורמת היזקות לבעלה הרי הקב"ה תיקן ועשה גדר לזה ושפך דם בנדתה ועל ידי זה היא נותנת אל לבה לבל תצא מכשיל' עוד על ידה אבל בנות אשר שלא הי' להם דם נדה ודאי ימנעו מהם הבריות מלישא אותם לפיכך התפלל עליהם שיתרצו אחיו גם עם בנותיו ובזה יבואר גם מדרש תנחומא הנ"ל כי הקשו רז"ל במדרש רבה פרשת יתרו למה הקדים הקב"ה בסיני הנשים לאנשים ותירצו אמר הקב"ה כשבראתי את עולמי לא צוויתי אלא לאדם הראשון ואח"כ נצטוית חוה ועברה וקלקלה את העולם עכשיו אם איני קורא לנשים תחילה הן מבטלות התורה ע"כ והנה הני מילי אם לא הי' שופך דם נידתם והי' לחוש פן יבא קלקול לבעליהם על ידם כמו שבא לאדם ע"י חוה אבל אחר ששפך הקב"ה דם נידתם וזה הי' תיקון וגדר גדול שיראו תמיד שפיכת דמם לבל יעשו כמו שעשתה חוה בראשונה וא"כ לא הי' צריך לצוות לנשים תחילה ונ"ל שזה שאמר המד' הנ"ל הנשים שהיו במדבר לא היו רואים דם נדה מאימת השכינה וכשבאו לסיני הקדים הנשים תחילה ר"ל מה שצוה הקב"ה הנשים תחילה זה הי' לפי שלא ראו דם נדה כי אחרי שלא ראו דם נדה ולא היה להם תיקון וגדר לבל יכשילו בעליהם כמו שעשתה חוה והי' לחוש פן יקלקלו כמו חוה ולפיכך צוה תחילה לנשים אבל באמת אם היו רואים דם נדה לא הי' מקדימם כי אז לא הי' לחוש שלא יקלקלו כמו חוה שהרי הי' להם גדר נדה לבל יקלקלו. ודע שכל איש ואשה הם סוד חמה ולבנה כנ"ל בעמוד שני פחד יצחק סי' א' וכשם שהלבנה מקבל אורה ושפעה ע"י החמה כך האשה מקבלת מבעלה וכשם שהלבנה היא בחסרונה ומיעוטה עד שבעה ימים ומשם ואילך מתמלאות באור רב מחסרונה כן האשה הוא בחסרונה ומיעוטה ע"י דם נדה כל שבעה ומשם ואילך היא טהורה כמ"ש חכמי הקבלה וזכר גם כן החסיד בעל שני לוחות הברית בפ' בא משא"כ האיש היא תמיד במילואו כמו החמה ואם כן אשה שאינה רואה דם נדה יש לה שני מדריגות מצד שהיא מקבלת מבעלה אורה היא במדריגת לבנה ומצר שהיא אינה בחסרון דמים היא במדריגת חמה ושני מעלות ומדריגות אלו יש בשחר כי אז מאיר חמה ולבנה יחד כמ"ש רש"י בפ' לך לך בפסוק וה' המטיר על סדום ע"ש וגם מדריגה זו היה בדגלים שבמדבר כי ארז"ל שהדגלים היו י"ב כמו הלבנה שיוצאת בי"ב מזלות והמפרשים פירשו שמהלכם היה כמהלך החמה ולכך היה דגל יהודה הראשון חונה קדמה מזרחה כמו השמש שיוצאת ראשונה במזרח וא"כ הדגלים היו במדריגת חמה ולבנה ולכך נ"ל שבעל המאמר הנ"ל כאשר הגיד שהנשים לא ראו במדבר דם נדה סיים בדבריו ואמר עליהם מפורש בקבלה מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה איומה כנדגלות ר"ל אותן הנשים היו ממש נראין במעלתם כמו השחר מה השחר הזה יש לו שני מדריגות שמאירין בו חמה ולבנה כן אותם הנשים היו יפים כלבנה מצד שהם מקבלים מבעליהם כלבנה וגם היו ברים כחמה שהיו תמיד במילואן כמו החמה ולכך נקט גבי לבנה יפה וגבי חמה ברה כי הלבנה היא ליפה כנראה לעינים אבל אינה ברה אחר שהיא בחסרונה לעתיד ובא החושך ומכסה אורה עד שנתמלאית ואז חזר אורה וכן האשה היא אינה ברה מצד זוהמת נדה שבקרבה ועכשיו שנפסק מהם הזוהמא היו ג"כ ברים כחמה ומי גרם זאת ואומר הכתוב איומה שהי' להם אימה גדולה מפני השכינה כנזכר ולכך מסיים כנדגלות ר"ל בדבר זה היו אלו הנשים ממש דומים כמו הדגלים שגם לדגלים היו אלו שני מדריגות שהיו יוצאת בי"ב דגלים כמו הלבנה בי"ב מזלות והמהלך היה כמו החמה כנ"ל:

תוכן העניינים

עמודיה שבעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה