אור ברסלב

עמודי אש קונטרס עמודי ירושלים· רבי ישראל איזנשטיין

מסכת סוטה

מסכת יבמות

פ"א ה"א ר' יוחנן אמר כי יסיתך אחיך כו' מתיחד אדם עם אמו ודר עמה כו'. המל"מ (פ"א מה' סוטה ה"ג) כ' שטעם הירושלמי דמקנין לשנים כאחד דה"א כיון דאינו אסור ביחוד לא תאסר וסיים שם שוב זיכני ד' ומצאתי בירושלמי באותו פרק על המ"ד דמקנא לה ע"י אביו ובנה ההוא דאמר ר"י כי יסיתך כו' מבואר הדבר כמ"ש דמה דאיצטרך לומר דמקנא ע"י אבי' הוא משום דליכא איסור יחוד וכן מה שבעי לה מהו שיקנא משנים עכ"ד. אולם באמת אין התחלת ראי' מהירושלמי הזה דזה תורף דברי הירושלמי דמקשה ע"ד ר"י בר"י דסובר דמקנא לה עפ"י עצמו דא"כ אין לדבר סוף דמי שיתקוטט עם אשתו יאמר שקינא לה מאיש פלוני והיא שלא ידעה מאותה הקינוי תסתתר עמו ותאסור ומקשה הירושלמי דמה לה באמת להתיחד עם אותו האיש דהא יחוד אסור מה"ת רק הקושיא הוא לר"א דסובר דמשקה לה עפ"י עצמו וא"כ יקנא לה עפ"י שנים ואח"כ יאמר שנסתרה עם אותו האיש אח"כ אמר דגם על ר"י בר"י קשה דהוא יאמר שקינא לה מאבי' ומותר' להתיחד עם אבי' כדאמר ר"י וא"כ אין ראי' להמל"מ דהטעם דה"א כיון דאינו אסור ביחוד לא תיאסר דז"א דנה דהביא דברי ר' יוחנן הוא בכדי שתקשה גם לר"א דיאמר שקינא לה מאבי' וז"ב. ומש"ש המל"מ ע"ד הב"י (סי' קע"ח) כבר מחקו הב"י בבדק הבית ומש"ש ע"ד הירושלמי באמת הוא ט"ס בירושלמי וכמ"ש המראה הפנים:

שם נתייחדה עמו בפני שנים כו' בש"ק כ' עמ"ש בהגמי"י לה' אישות (סי' כ"ח) דאף אם ב' עדים ראו כיעור אפי' בזאח"ז כמאן דחזי בב"א דמי כו' וכן משמע מהא דגרסינן בירו' פ"ק דסוטה נתיחדה כו'. וכ' הש"ק דתימה דאדרבה מהכא משמע דאפי' לענין כיעור לא מצטרפינן דהא פשוט לן מדר"ל בן תודאי דאין זה יחוד כו' וצ"ע עכ"ל ותמהני עלי' שבמח"כ לא נזכר מדברי הב"י בח"מ (סי' ל' ס"ז) שהביא גירסת הירו' או ייבא כהדא אין מקבלין כו' והיינו דשאל האיבעיא בנסתרה בע"א בשחרית כו' אם נפשטה מנתייחדה כו' ומסקנא כו' דאיתא דאין זה עדות או דנפשטה מההוא דר' יהושע בן קרחה כו' וע"ש בב"י באורך מ"ש לבאר דברי הירו' ומ"ש עליו בשו"ת ר"א ן' ששון (סי' י"ז) ובשו"ת זכרון יוסף חאה"ע סי' ז') ע"ש. דלפ"ז א"ש דברי ההגמי"י. וגם מ"ש הפני משה לפרש בלשון מאחר שהוא איש והיא אשה דהוא לשון יתר והוא בלשון הקינוי הנה מבואר בב"י שם דאף שהוא אותו האיש ואותה האשה עכ"ז אין מצטרפין ולא הוי שפת יתר כלל: ה"ח הוא שדוד אומר פדה בשלום נפשי כו' כי ברבים הי' עמדי כ' ביפה מראה שהרבים והם ראשי סנהדריות הי' בעזרו. וראיתי להש"ק שכ' ולא מצינו במקרא שיקראו החכמים רבים. ולק"מ ודברי היפה מראה צודקים דהנה במדרש שוחר טוב (מזמור ד') דרש רבים קמים עלי. רבים בתורה דואג ואחיתופל דואג אב ב"ד ואחיתופל כו' מבואר דפי' רבים גדולים בתורה ובספר התחי' והפדות לר' סעדי' גאון כ' ופתרון ורבים הם הנלוים והנבחרים ולא ככל רבים ההדיוטים כמו ורבים מעמי הארץ מתיהדים והם מעטים היקרים עכ"ל מבואר דצדקו דברי היפה מראה:

פ"ג ה"ד מטרונה שאלה את ר' לעזר כו' ג' מאות כור מעשר בכל שנה כו' הקה"ע כ' שר"א כהן הי'. ותמוה מניין לו שהי' כהן וגם הא מעשר הוא ללוי. והן אמת שכן פי' ג"כ הידי משה במדבר רבה פ' נשא. אולם כבר תמהו עליו הסה"ד אות א' מח"ב ובביאורי הרד"ל לפרדר"א בבית צדיק ע"ש וכן תקשה ג"כ כאן על הקרבן העדה:

פ"ו ה"ג בארץ הכנעני אלו בין החוי כו' הפני משה כ' בארץ הכנעני לאו כנעני ממש אלא אלו בין החוי דהא שכם אוי הוא דכתיב שכם בן חמור החוי וקרי לה על שם כנעני מבואר לדעתו דר"א פי' בארץ הכנעני הכוונה על אוי רק שקרא לה על שם כנעני. ודבריו תמוהים ודחוקים דמבואר הפי' דר"א מקשה זה על דברי ר' יהודא דאיך אפשר לפרש כפירושו הא דכתיב בארץ הכנעני וארץ חוי הוא ולא כנעני וכן כתיב בערבה וזה בין ההרים. וכן כתיב מול הגלגל ואלוני מורה ואין כאן גלגול ואלוני מורה אע"כ הכוונה כדפי' ראב"י ונראה דלשון רש"י בש"ס סוטה (ל"ג ב') שכ' בארץ הכנעני ארץ החוי הוא בניחותא אטעיי' לבעל פני משה והכוונה ברש"י דארץ החוי הוא בניחותא וארץ הכנעני הוא בתמי' והכוונה כתיב בארץ הכנעני והלא חוי הוא בניחותא וזה קושיא על דברי ר' יהודא וכן השארא וז"ב דלא כהפני משה:

שם ה"ז והא כתיב ויבא המלך דוד הפ"מ והקה"ע כאן וביומא (פ"ג ה"ב) פי' דהקושיא קאי לר' אמי דאמר אף למלכי ב"ד לא היתה ישיבה. ולפ"ז יסתרו דברי ר' אמי בשם רשב"ל למה דאיתה במדרש שוחר טוב (מזמור א') דיש [ישיבה] במקום מלכות ב"ד [לבד] ולא בעזרה וכאן אמר ישב בתפלה. אולם ראיתי להרמ"ע בעשרה מאמרות (מאמר אם כל חי ח"ג סי' י') שכתב שם דמה דאמרינן אין ישיבה בעזרה כו' הוא משנבנה בית עולמים ע"י מלכות ב"ד אז נתחדשה ההלכה דיש למלכי ב"ד ישיבה ומקודם לזה לא הי' ישיבה ע"ש א"כ כאן קאי הקושיא על ר' חייא דגם לדידי' תקשה על דוד עצמו שהי' אסור לישב ולא קאי הקושיא על ר"ל וא"ש:

פ"ט הי"א מכאן ואילך משל אוצר ע' מה שפי' הקה"ע ובשירי קרבן הוכיח מזה דלא כמ"ש הסמ"ע (סי' י"ד סקכ"ג) בשם הריב"ש דבלא יצא הנתבע חייב בדין א"צ לשלם יציאת התובע ע"ש ולפי מה שפי' בדברי הירושלמי הפני משה אין ראי' לדעת הש"ק ומוכח דהריב"ש פי' כפי' הפ"מ:

הי"ב אבל עכשיו נפרעין ממנו וממשפחתו. השירי קרבן כ' דקשה דאמרינן לעיל פ"ז ה"ה ביבנה יצא קול ואמר אין לכם עסק בנסתרות וצ"ע עכ"ל ולק"מ דהתם הפי' על נסתרות שאין יודעין כלל וכבר עשו ופשפשו מה שבכוחם ועכ"ז לא ידעו ע"ז יצא הקול שאין לכם עסק בנסתרות ((וע' כבוד חכמים בירו' פ"ז שם) משא"כ כאן מיירי בנסתרות שיכולים לידע והם מחפין עליו (ע' פני משה כאן) וא"כ אין כאן סתירה כלל וז"ב:

תוכן העניינים

עמודי אש קונטרס עמודי ירושלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה