אור ברסלב

עמודי אש קונטרס עמודי ירושלים· רבי ישראל איזנשטיין

מסכת דמאי

מסכת ברכות

פ"א ה"ג הלוקח מן החמרת בצור ומן המגירה בצידון חייב כן כ' ג"כ הרמב"ם פי"ג מה' מעשר אך בכפתור ופרח (פי"א) ראיתי שהעתיק הגירסא פטורה ובמנחת ביכורים הגיה גם בתוספתא חייבת וע"ש שכ' שצור הוא מקום קרוב לא"י יותר מצידון וקשה ע"ז ממ"ש הר"מ שם דצידון הוא קרוב יותר מצור. אכן ראיתי בשו"ת מהרימ"ט (ח"ב סי' כ"ב) בחיו"ד שכ' שט"ס הוא בר"מ ע"ש שהכריח כן ולא כמו שראיתי בספר שערי צדק (במצות הארץ פ"י הי"ג) העתיק דברי הר"מ כהויתן ולא הרגיש במ"ש המהרי"ט שט"ס יש כאן ולכן גם במש"ש בפ"א דעכו חייב בתרומות ומעשרות מדרבנן וכ' דה"ה לצידון ולדעתי צע"ג לפ"ד המהרי"ט דצידון הוא רחוק יותר מעכו וגם בעכו גופי' כ"ל מתוך דברי הר"מ שאינו חייב מדרבנן וצל"ע:

פ"ד ה"ג האוכל פירותיו טבולין למעשר עני כו' עמ"ש הר"ש בביאור הירו' ולפי דבריו גם חכמים מודו דהאוכל טבל של מעשר עני חייב מיתה. אולם הפ"מ פי' דרבנן פליגי על ר"א וס"ל דטבל מעשר עני אינו במיתה ע"ש ולפ"ז א"ש דברי התוס' יבמות דפ"ו שנסתפקו אם בטבל של מעשר עני הוא במיתה. וראיתי בשו"ת דברי אמת בקונטרסים (קונטרס טבל) שכ' ונפלאתי עליהם איך לא הביאו הירושלמי דמבואר שם דהוא במיתה ע"ש אמנם לק"מ דלא הי' יכולים להביא הראי' מהירו' די"ל כהפ"מ וא"כ ס"ל לרבנן דאינו במיתה או שיש לפרש כהר"ש וא"כ ההלכה דהוא במיתה וא"כ אין ראי' מהירושלמי וע"כ לא הביא ראי' ממנו:

פ"ב ה"א ואי בעית מחמרא על נפשך אשתרי לחברך. ע' בכ"מ ה' שמיטה ויובל (פ"ד הכ"ט) שהביא הירושלמי הזה וע"ש מה שפי' בו והביא הגירסא אין בעית מחמרא על נפשך אשתווי לחברך. וע' שו"ת מהרי"ט (ח"א סי' מ"ג) שהקשה ע"ז דלפי פי' הכ"מ שם מה זה שאמר לו אליו אי בעית כו' אשתוי לחברך שהרי אם הי' משתוה לחבר' אינו חומרא אלא קולא שיקח מכל העכו"ם כו' ע"ש. אמנם לפי גרסתינו יוצדק פירושו של הב"י שאמר לו שאם הוא ירצה להחמיר על עצמו שלא ליקח פירות מגינה רק כשהי' מוחזקת שהוא לא נכבשה מעולם תחת יד ישראל יחמיר רק על עצמו ולא יחמיר על אחרים ולא כאשר פקד גם לטלייא כן שלא יקחו מסתם גינה וא"ש פירושו של הכ"מ:

תוכן העניינים

עמודי אש קונטרס עמודי ירושלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה