עיקרי הדט יורה דעה· רבי דניאל טירני
סימן כ
דיני רבית אות א אנשים עברים שבמצרים שיש להם חתולים שמוציאין מהן הבושם שנקרא אלגאליא ומי שרוצה לקנות הבושם מקדים לאחד מבעלי החתולים סך מעות ונותן לו הבושם בפחות אין שום חשש רבית ועיין למרן סימן קע"ג (אהלי יעקב סימן כ"ב):
ב משכנתא של שדה בנכייתא שהוציאו הדיינין הפירות מכליו של מלוה טעו הדיינין בדבר משנה (שם סימן קכ"א):
הד"ט ועיין להרמ"ז בתשובות סימן ל"ה דפסק דלוה שייחד בית למלוה, על הלואתו ולא מצי לסלוקי דין משכון אית ליה ושרי ועיין להרב דברי יוסף סימן ל"ח דאישר וקיים מנהג עירו בענין משכנתא דנכייתא היינו שמתנים שלמשך זמן מה לא יוכל הממשכן לפדות הבית ושוב עושה מלוה שטר הטבה שאם בתוך זמן הפדיון יחזיר הלוה מקצת מעותיו לקבלם ולנכות לו לפי הערך ועבר זמן הקצוב לפדיון ולא פדאה ולא החזיר למלוה כלום אין ללוה טענת רבית אפילו בבית העומד להשכיר ודלא כאחד חכם שאסר דליתא כלל ועיג"כ להרמ"ז הנז' בסימן ס"ב בדין ראובן שהשכיר בית לשמעון למשך יו"ד שנים ונתן לו ש"מ סקודי ע"מ להחזירם בסוף השכירות בנכיית ה' סקודי לשנה ושכירות הבית שוה יותר ועביד למיגר והבית קיימא לאגרא וראובן טוען אחר כלות הזמן שזה רבית הדין עמו דאין כאן דין משכנתא ולא הטבה ורבית גמור הוא והביא ראיה מרשד"ם י"ד סימן נ"ח ושס"ה ע"ש ועל דבר ההטבות שעושין עיין להרב בעי חיי סימן קפ"ח שהעלה להתיר ושאין בהן שום חשש רבית ושמ"מ הטוב והישר לעשות מכירה גמורה כהוגן ולסמוך המוכר אמיתות הקונה אם ירצה להחזיר ושוב יכתוב הלוקח ללוה מדעתו שאם יחזיר לו מעותיו להחזיר לו ועוד כתב שאם בהטבות הנהוגות מת המוכר או הקונה תוך זמן ההטבה אין הקונה חייב להחזיר ליורשי המוכר ואין יורשי הקונה חייבים להחזיר למוכר ועיג"כ להרב בני משה סימן ט"ז דצוח על הטבות הללו ולדידיה ר"ק אף ששטר הטבה עושה אחר שטר המכירה שכיון שכן נהגו הו"ל כהתנו בשטר מכירה ע"מ כן ואף בשבועה אמרינן קנין אין כאן שבועה וכו' והביא מ"ש הר"ם פ"ז ופ"י מהל' מלוה ומרן סימן קע"ד בשם רשב"א על חברים שהתנו וכו' וריב"ל סוף ח"ד וסימן ע"ד ומהריק"ו ז' ומהרימ"ט ה' ורשד"ם ש"ב וראנ"ח ס"ט וזולתם והעלה דר"ק היא ועיג"כ להרב זרע אמת סימן ע"ח וקל"ז בפרטי גאולת הבית ושדה ולהרב שמש צדקה סימן ס"ב ולהרב משאת משה ח"ב סימן ח"י שפסק גם הוא לזכות הקונה ובהסכמת הרב נסים שלמה אלגאזי ועיין גם כן להרב אבקת רוכל קי"ב ואצלי בשותא דינוקא סימן קכ"ו ועיין להרב בכור שור דף קכ"א ע"א ולהרב נאמן שמואל סימן ח"י וי"ט:
ג הלוקח דבר מחברו בסתם ואחר ימים חוזר ליקח ממנו ביותר דבר פשוט לאסור יותר מר"ק ושאני מההיא דמתיר הרשד"ם (שם סימן קכ"ז): הד"ט ושמעתי גם כן נוהגים למכור איזה דבר בק' מנים ומתנין שאם תוך זמן פ' ישיבנו למוכר יחזיר לקונה צ"ה בלבד ונראה דשאני מההיא דלעיל ודלדידיה נמי שרי דאילו התם הקונה הנותן מעות מרויח והוי אגר נטר משא"כ הכא דהנותן מעות מפסיד והוי פסידא דנטר ולא אגר ועיין להרב בכור שור דף קכ"א ע"א. ובענין מכירת דבר בהמתנה ביותר ממעות מזומנים ולא פירש אם לאלתר בכו"כ ואם בהקפה בכו"כ והיינו טרשא דר"נ דמציעא דס"ה ופסקו מרן סימן קע"ג ועיין להרב ברוך אנגיל סימן ח"י דס"ל דמ"מ צריך שיהיה דבר שאין שומתו ידועה או שער קבוע ושלא יעלהו אלא מעט שאל"כ אף בסתם אסור ועיין ג"כ בתשב"ץ ח"ג סימן קכ"ב ופאר הדור סימן ר"כ. ובני משה סי' מ"א. ומגן גבורים סי' צ"א. ועיג"כ להרב כרם שלמה סי' א' והנמשכים:
ועיין למהר"ם פרוינצאלי סימן רכ"ו בדין מי שקנה בגדים ביותר משויים הרבה לפרוע כשישא אשה ועשו שטר מלא וגדוש בקו"ש ומעכשיו אסור מ"מ משום רבית ואין קו"ש מועילין כלל בשכבר מושבע ועומד הוא שלא לתת רבית. ואין להתיר מפני אחריותו לאבד הכל אם לא ישא הלוקח אשה כי כל הלואה וכל אמנה מסופקת היא אם יבא לכלל גבוי ואפ"ה אסורות זו מהתורה וזו מדרבנן ע"ש וממוצא שפתיו נשמור להבין ולהורות דפשיטא ליה דאם לא ישא אשה לא יבא לעולם לידי גבוי אף אחר מיתת הקונה וע"ל סימן כ"ג אות כ"ט דלהרב קרית חנה סימן ח"י יחוייב לפרוע אם נשבע אף אם לא נשא כל שהגיע לכלל שנים שראוי לישא ולכאורה איהו והרמ"ף הנז' פליגי הדדי אמנם אפושי במחלוקת לא מפשי' כל כמה שאפשר לזווג הסברות ביחד וה"נ יש לומר דאילו התם ליכא דררא דרביתא כלל רק הלואה גרידא בדרך היתר וכ"ע ס"ל דבין היום בין למחר דין הוא שיפרע את חובו משא"כ הכא דאיסורא דרביתא רביעא אכתפיה אין תנאו קיים:
והכי תפתר נמי תשו' הרשב"א ח"ג סימן קי"ג שנזכיר בס"ד דלאו באופן רבית איירי וכן אני אומר בתשובת הריב"ל ח"ג סימן קי"ג בדין מי שהלוה כו"כ וקבע זמן לפרעון לכשישא אשה ומת קודם שישא וחייב ליורשים לפרוע והתם נמי מיירי בהלואה בעלמא בלי שום חשש רבית דדינא הוא לפרוע וכיון שא"א עוד ללוה לישא הגיע זמן פירעון מיקרי דאינו בדין דהמלוה דמצוה קעביד להלותו בשעת דוחקו יפסיד הלואתו משא"כ בניד"ד דברבית הלוה מי הוא שיאמר שיפרע אף אם יתקיים התנאי כיון דהאי שטרא חספא בעלמא הוא וכיון שכלול בו קרן ורבית אפילו הקרן לא יפרע כמ"ש מרן סימן קס"א ואף אם יודה הלוה בקרן מ"מ לסברת התוספות והמרדכי פטור דקנסי' למלוה וא"צ לשלם לו כלום וכמ"ש מור"ם בח"מ סימן נ"ב ס"א ולזה הסכים הרא"ש וריב"ל ח"ג סימן כ"א ומכ"ש וק"ו דלא מגבי' מיורשין מה שלא היה מורישן חייב לפרוע והוא ברור לע"ד. האמנם זה מצאתי להרב שלטי גבורים פ' איזהו נשך דף ק"א שעשה סמוכות לנוהגים ליקח מחבריהם תכשיטים ביותר משויין לשלם כשישאו אשה ע"ש אך האמת עד לעצמו דהדבר כמה קשה לשמוע לקבוע הלכה עפ"י מנהג דלא שכיח אפילו חד ותרי בדרא לבטל הלכה מפורשת דבמחלוקת שנויה בין גאוני עולם הרי"ף ורמב"ם וסיעתייהו וריטב"א וריב"ה סימן קע"ג ודעמייהו וכאשר בראש דברו אמת הביא הרב ש"ג גופיה וכיון שכן משמע ממילא דאין להוציא דמצי טעין קי"ל כהרי"ף וסייעתיה המזכני וכ"ש מהיורשין דקשה הדבר להאמין לחייבן אפילו על שיווי החפץ וכ"ש וק"ו על כל הסך שנתחייב מורישם דאי קנסי' למלוה שיפסיד גם הקרן אף על גב דהלוה גם כן איסורא עבד לא כ"ש שנפטור היורש שלא חטא כלל ואף דהלוה חטא ממונו לא חטא:
והגם דבמלתא כדנא ל"צ לע"ד עיונא רבא ואפילו זוטא מ"מ כתבתי דברות שתים הללו משום מעשה שבא לידי (בהיותי באקראי זה שנה באנקונא עיר מולדתי) בראובן שמכר לשמעון ב' צמידי זהב כו"כ משקלם שוים מנה במאתים והיינו על שהגבילו זמן לפרעון לכשתולד לקונה בת אחת ולא זכה הקונה לראות לו זרע כל ימי חייו ומת וחל"ש וראובן בא ושטר חוב בכתב ולשון נוצרי בידו ותבע מיורשי שמעון את הסך שקצב וטען שכיון שמת וא"א לו עוד להוליד הגיע זמן הפרעון מיקרי והיורשים עונים ואומרים אדרבה כן הסכימו וגמרו בפירוש שיגיע תור הפרעון דוקא בהיות לו בת וכיון שלא הוליד ולא יוליד בדין הוא שיפסיד המוכר את הכל ודנתי בעצמי על רגל אחת מבלי השקפה כל דהו בספרי דבי רב כי לא היתה על שכמי המשרה לדון על הדבר ואף מבלי פנות לעיקר המעשה של איסור מכל מקום לבא לפומא גליא דהדין עם היורשים דהכל לפי מה שהתנו וכל שלא נתקיים התנאי פטור מכלום דאין כאן אסמכתא דדוקא כל דא אסמכתא הוא והמקח בטל כמבואר בפוסקים וכעין מ"ש הרשב"א בח"ג סימן נ"ז בדין פנוי שחייב עצמו לפרוע לשמעון מנה לכשישא בת פ' ונשאה ומת וע"ש שדחה הרב ז"ל טענת האלמנה שאסמכתא הוה ומ"מ לא היה מחייבה רק משום שנתקיים התנאי משא"כ הכא דלא נתקיים מהיכי תיתי דמשום דא"א לו עוד לקיימו יתחייב היורש כנתקיים גם השכל גוזר שלא נתחייב הקונה לשלם כפליים רק להיותו גם כן קרוב לריוח אם לא יוליד בת שיפטר מכל וכל ואם יעלה על הדעת דמ"מ יחוייב לפרוע הוא או יורשיו נמצא שהקונה אינו קרוב רק להפסד ודאי שסוף כל אדם למות והמוכר לא יתאבל כי לעולם לא יפסיד ויגבה לפחות אחר מות הקונה תשלומי כפל ממה שמכר אלא ודאי דכל זמן שלא יתקיים התנאי אינו חייב לשלם לא הוא וכ"ש יורשיו ועי"כ לא תלקה מדה"ד בכך ול"ד לדין לאו הניתק לעשה כדין שלוח הקן דלוקה כל שא"א לו לקיים העשה וה"נ לומר דעודנו חי שאפשר לו להוליד בת יפטר וכשמת שא"א עוד להתקיים התנאי ענוש יענש יורשו אחריו דמה דמות נערוך אילו התם היה חייב בדין להענש אלא שתלה לו הכתוב כל זמן שבידו לתקן עוותו וכשסר כחו מעליו לתקן קלקלתו ראוי ליענש משא"כ הכא דמעולם לא נתחייב להוליד בת כי דבר הוא שאינו תלוי בבחירתו אמאי נענשיה כשא"א לו עוד להוליד. עוד יש לעשות סניף לפיטור היורשים מההיא דס"פ מי שאחזו דע"ו ע"ב באומר ה"ז גיטך מעכשיו אם לא באתי מכאן עד יב"ח ומת תוך יב"ח דקמבעיא אי שריא לאלתר או לאחר יב"ח לכי מקיים תנאה ולא איפשיטא ופסקו הפוסקים דלא שריא לעלמא רק לאחר יב"ח שנתקיים התנאי ע"ש הרי דאף שמת לא מיקרי נתקיים התנאי וה"נ יש במשמע דלא נתקיים תנאו מיקרי ופטור לשלם אפילו פחות מש"פ דכל תנאי שבממון תנאו קיים זו היא ששיערתי בעניותי בחפזון רב בפ' הנסיעה שוב הראוני שעל נידון קרוב לזה קדמני הרב תה"ד סימן רע"ז והביא ההיא דפ' מ"ש הנז' לראיה לנידון שלו דאין המיתה גורמת להקרא חל הזמן וע"ש שפקפק על ראיה זו ומ"מ בנידון שלנו יש לחלק בין דבר התלוי בזמן כנידונו לדבר התלוי בסבת דבר אחר דלא אתי ממילא ואפשר דאף למ"ד דדבר התלוי בזמן מיקרי חל הנדר אף קודם שיגיע הזמן (עיין למרן סימן קנ"ח ובפוסקים שם ולהרב זרע אמת ח"ב סימן כ"ג ולהרב בית יהודה ח"ב סימן נ"ז ורדב"ז בחדשות סימן רע"ז וזולתן דבמחלוקת שנויה בענין הנדרים) מ"מ בניד"ד דאינו תלוי בזמן לא מיקרי חל זמנו כשמת אליבא דכ"ע:
זאת ועוד בהיותי שם עמד אחד ודרש שכבר נשאל בכיוצא לזה הרב ומ"צ מהרח"א ישראל זצ"ל בהיותי שם מאריה דאתרא ושהשיב בפשיטות לחובת היורש ולא חשתי להשיב על פרט זה איכו השתא אמינא ולא מסתפינא דעדות היא זו שיש בידינו להזימה דאחד הרואה בספרו הנחמד בית אברהם בסימן נ"ב אות אחד הלא למראה ישפוט משאו ומתנו יפה בסברת התוספות ומרדכי שהזכרנו ושלדעתו ז"ל צדקו דברי מור"ם דקנסי' למלוה וא"צ לשלם אפילו הקרן אף שהלוה מודה ע"ש ואם כן אין עדותו של עד מכוונת ותלמיד טועה ברבו תולה ואף אם מה שכתב הרב ז"ל שם אינו מוכרח להבנת סברתו מ"מ אין משגיחין בב"ק שאמר כך שמעתי דכלל גדול בידינו ביבמות דע"ז כל ת"ח וכו' אם קודם מעשה אמרה שומעין לו ואם לאו וכו' והוא ברור ואיך שיהיה הדרן לכללין דיש לחלק בין הלואת היתר להלואה ברבית וכ"ש וכ"ש להוציא מהיורשין וכדכתיבנא ודו"ק ודע קורא נעים שרובן של טענות הללו לזכות היורשים אנא נפשאי כתבית יהבית יד ליד הקדש של הרב מארי דאתרא גופיה נר"ו ולא פרצתי תל"י גדר ליכנס בתחום שאינו שלי שכ"כ החמירו ז"ל וכמו שרמזתי לקמן סימן כ"ו אות ה' וסימן ל' אות יו"ד ע"ש: ד ראובן נתעסק במעות ת"ח וקצץ לתת לו סך קצוב לשבוע ואחריות המעות קיבל ראובן עליו ע"פ שיהיו המעות מיוחדים בפ"ע ותהיה כל ההנאה לת"ח דאז שלוחו מיקרי ואח"כ מצי להתנות שאם לא ירויח הסך לתת לו מכיסו דמתנה גמורה הוא ויש חולקין (כרם שלמה סימן ט'):
הד"ט ועיין ג"כ להרב יעב"ץ ח"א סימן קמ"ח דנשא ונתן על תשובת הרב חוות יאיר סימן קפ"ט ומסיק דברור הוא בי"ד סימן קע"ז דהיכא דליכא למקבל שום הנאה אף שהמקבל אינו מפסיד כלום אלא מרויח פשיטא דהיתר גמור הוא וע"ע לו שם בח"ב סימן ולהרב נאמן שמואל סימן י"ז (ועיין ג"כ בדיני עיסקא להרב פחד יצחק אות ע' ערך עיסקא שאלה):
וזה שנתים ימים מעשה בא לידי מראובן שהיה רוצה לתת כו"כ לשנה להתעסק ובתנאי שתהיה הרשות נתונה ביד המקבל לפרש כוונתו תוך ב' חדשים אם יסכים לקבל המעות בתורת שותפות ממש עם שמעון לשנה א' מעת קבלת הסך או לתת לשנה דבר קצוב לשנה בלי מסירת החשבון צודק בסוף השנה ושתהיה שתיקתו בב"ח הנז' להודאה גמורה כי לא יחפוץ להשתתף ונתינת החשבון צודק רק לתת לו הסך הקצוב ובהיות שפקפקתי בזה ולא הייתי מסכים לעשות הן הראוני טופס שטר עיסקא בלעז נדפס בעיר פ' עיר גדולה של סופרים ואמרו לי גם כן בע"פ שכן תיקן שם הרב המופלא רבא דעמיה ומופת דורנו נר"ו יאיר נס"ו והשיבותים דבר שאני בעצמי אכתוב לו ואשמע את אשר ידבר וכן עשיתי והשיבני דבר בעטו עט דודים וז"ל האמת הוא שהייתי רגיל שלא לעשות כטופסי שטרות שנדפסו כאן ושהאמת הוא שנוסח הטופס ההוא ממני ומאתי יצא מפני הדחק גדול יען כי חברו עלי ועל מ"צ של עיר פ' למצוא להם תרופה למכה המהלכת בערכאותיהן מסוחרים עובדי כוכבים אם יתמידו לעשות שטר עיסקא כנהוג לכן מפני תקנת השוק ומצד ההכרח לסמוך נופלים דמוטב שיאכלו תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר נבילות סמכנו עצמנו על תשובת מהר"ם ב"ב הגדולים סימן תתקנ"ה ופסקה מרן סימן קס"ז וה"נ הלוה עושה תנאי מפורש דאם במשך ב"ח יראה שכבר הרויח הסך שהתנו ביניהן לחלק המלוה משם והלאה עד סוף השנה יהיה כל הסך בין הקרן בין הריוח שמודה שהרויח כבר אצלו בהלואה גמורה ובאחריותו ונגד זה כל הריוח שירויח משם והלאה עד סוף השנה יהיה שלו ואף על גב דצריך שכר טו"ע לב"ח כבר כתב מוהר"ם דבכל דהו סגי והוסיף על זה הפרישה סימן הנז' דאפילו לא התנו מתחלה סגי בשכר כ"ש וה"נ כיון דהלוה מודה שהרויח כבר מה שצריך יש גם כן בכלל המה שהוא של שכר טו"ע ועל כן לא חשנו לפרש זה בשטר משום דאי לאו בפירוש איתמר מכללא איתמר ובסוף השנה אם ירצו להמשיך עוד העיסקא לשנה אחרת יכתבו תחת השטר שממשיכים עוד שנה אחרת עיסקא הנז' בכל התנאים הנז' ומ"מ לא אכחיד האמת תחת לשוני כי שלא ברצוני הסכמתי כן משום התקלות המצויות לצאת ע"י נוסח הנז' ואין מפרשין לחכם ובכל עת וזמן שתלוי הדבר בי איני זז מלעשות כמקדם כתקנת חז"ל ע"כ היו אלי דברי הרב ש"י לדור דורים באגרתו המסולאה הנה היא אצלי בתכריך אגרותי סימן ק"ג ודפח"ח ש"י. ועיין להרב גו"ר כלל ו' סעיף ד' ולהרב פרח שושן כלל ו' סימן א' על נוסח שטר עיסקא ולהרב עולת שמואל סימן ו' ולהרב אהל יוסף סימן ל"ח מ"ש על נוסח מהריב"ל ועיין ג"כ להרב לקט הקמח דף ל"ו ע"ג כללי דינים בענין רבית ע"ש ועיג"כ להרב משאת משה ח"א סימן ט"ו וט"ז ונ"ב ולהרב קדשי דוד סימן ו' והרב זרע אברהם ח"א סימן ב' ולהרב זרע אמת ח"ב סימן פ"ג ולהרב אדרת אליהו (קובו) סימן ב' ולמרן באבקת רוכל סימן קל"ז ולהרב אורים גדולים למוד קצ"ו ומגן גבורים סימן ז' ושביתת י"ט סימן ה' וברכות מים סימן ק"ע וקרית מלך רב סימן י"א וזקן אהרן סימן קכ"ז: ה ראובן הלוה לעובד כוכבים ברבית בשטר שכלול בו קרן ורבית ושמעון נעשה קבלן על הכל מפקינן מערב ואף דערב לחבירו בשביל עובד כוכבים לא משתעבד מ"מ אזלינן בתר מנהג המקום (שם סימן יו"ד):
הד"ט ועיין להרב נחפה בכסף סימן ג' דלא נתקררה דעתו בסברת הריא"ז שהביא הריק"ש בהגהותיו ובכנה"ג סימן ק"מ ומור"ם סימן ק"ע ועיין להרב משפט צדק סימן ע"א ולהרב בית דינו ש"ש ולהרב גבעות עולם סימן ג' ד' ועיג"כ להרב זרע יעקב סימן ד' בהאומר לחבירו תלוה לעובד כוכבים בשמך ברבית ופרע עלי חובתי וכשתמכור סחורתי שבידך תפרע מהקרן ורבית ועיג"כ להרב שמש צדקה סימן נ"א ולהרב זרע אברהם ח"א סימן ג' דשקיל וטרי על תשובת הר"ם גאלנדי סימן יו"ד ומהר"י אדרבי שהביא הרכה"ג סימן ע"ב הגה"ט אות ס"ט והרשד"ם סימן קמ"ז ועל מהר"י אלפאנדרי סימן ל"ה בספר מוצל מאש והרא"ש קע"ז ופרח מ"א סימן כ"א והר"א ן' ששון סימן קע"ז ופמ"א ועיין להרב פחד יצחק במהדורא בתרא שלו אות ש' ערך שטר מכירה ולהרב דברי יוסף סימן ט"ל ועיין להרב משפטים ישרים סימן נ"ב ולהרב שמש צדקה סימן ד' וסימן מ"ו ולהרב דבר משה ח"א סי' כ"ב ולהרב צרור הכסף סי' ט' ולהרב מכתם לדוד מסימן י"ז עד כ"ד: ו השיב על מה שנשאל במ"ש הרש"ך ח"ב סימן קי"א במי שעכב בידו מעות יתומים והרויח בהן דיש מקום לחייבו משום מבטל כיסו של חבירו וכ"ש של יתומים וטוב לפשר והקשו דא"כ הותרה רצועה של רבית ותירץ דסברת מבטל וכו' היא מהמרדכי ובעלי סברא זו סוברים שאחר שלא התנה עמו לתת לו רבית הוי כעיסקא שבש"ס ואין כאן איסור ע"ש (משפטים ישרים סימן כ"ו): הד"ט ועיין להרב משאת משה סימן י"ז בדין מעות יתומים ברבית דרבנן שהביא מ"ש מרן בס"ס ק"ד בשם רשב"א ורימ"ט ח"א סימן קמ"ד ורלנ"ח סימן ק"ד בשם ריטב"א ורש"ך והרא"ד ן' נחמיאיש והרא"ש סימן ק"ס וס"ג ורשד"ם נ"ז וזולתם ולהרב פני יהושע (חנדאלי) סימן כ"ז:
ובדין מעות הקדש וחברות קדושות עיין להרב בעי חיי סימן קפ"ב והנמשכים משאו ומתנו יפה במ"ש הרב פני משה ח"א סימן ס' וצ"ד וח"ב סימן כ"ג ושאחר המפתחות סימן קל"א וקל"ב ועיין במרן סימן קע"ו בשם המרדכי והריב"ל ח"ג סימן ס"ה והרמ"ט ח"א סימן נ"א והרא"ם ח"ב סימן כ"ג והראנ"ש וזולתם ע"ש ועיג"כ להרב משאת משה סימן ח"י ולהרכה"ג ח"מ סימן פ"ב ולהרב אור צדיק מהרח"א שמביא סיוע לסברתו מהרימ"ט ח"א סימן ט"ז ע"ש בהגב"י אות ע"ח ועיין להרב זרע אמת סימן נ"ד עד סימן ס"ח ולהרב מעיל שמואל סימן י"ד ולהרב זרע יעקב סימן ע"א ועיג"כ להרב פחד יצחק אות ע' ערך עיסקא שאלה ולהרב שמש צדקה סימן כ' ולהרב דבר משה ח"א סימן כ' ובח"ב סימן ק"י ולהרב מטה יוסף ח"ב סימן י"ג ולהרב שמן המור בחי"ד סימן א' ולהרב נאמן שמואל סימן י"ח וי"ט ואצלי בשותא דינוקא סימן קכ"ו בדין קק"י הלז שמכרו חדר א' לא' מהיחידים באיזה תנאים והמתקתי סוד עם הרב מהרי"ך נר"ו ושוב נדפסה תשובתו בזרע אמת שלו ע"ש בסימן ע"ח ובהשמטותיו ולהרב מגן גבורים סימן צ"א:
ובדין מעות אלמנות עיין להרב משאת משה סימן י"ז שהביא מ"ש הרב תה"ד סימן ש' והרב גידולי תרומה דף רל"ב ומהר"י הלוי סימן נ"א ומרן סימן ק"ס לאיסורא ושוב הביא קצת סמך לנוהגים היתר בסברת הר"ם מנרבונא הביאה הבעה"ת דף רנ"ז והרב אסיפת זקנים דף ע' וריט"ץ בביאוריו לפ' הרבית וכנה"ג ח"ד סימן ק"ס ועיג"כ להרב בני משה סי' ל"ו ולהרב כרם שלמה סימן ג' וד' ולהרב אדרת אליהו (קובו) סימן ג':
ז שטר העשוי בדרך קנס שאם יעבור הזמן שהגבילו לפרעון יתחייב בתורת קנס סך מה מחלוקת פוסקים הוא באפי' לכתחלה עיין ריב"ש סימן של"ה והראנ"ש סימן קס"ב וזולתם ואפי' בשאינן יתומים נחלקו ועיג"כ להמבי"ט ח"א סימן רצ"ח ולהרב ב"ד סימן צ"ב בחי"ד ומרן סימן קע"ז סי"ז והרש"ך שם (יד אליהו סימן ו'):
הד"ט ועיג"כ להרב קרית מלך רב בתשובות סימן י"א ולהרב שבות יעקב סימן ס"ד ולהרב פני אהרן סימן ג' ולהרב עדות ביהוסף (ן' סמאון) סימן נ"ח ולהרב בעי חיי סימן ק"צ וקצ"ד ולרדב"ז ח"ג ד"פ סימן תקי"ב ולהרב מגן גבורים סימן ה' בראובן חייב לשמעון סך מה מסחורות ששלח לו והתנה עמו שאם יתעכב ג"ח לשלוח לו הריטורנ"י לתת לו ח' לק' בתורת קמאביו ושלח ש' כ"י לר' לתת אותו הסך ביד לוי וראובן אינו רוצה ליתנו שמתירא פן יעכבהו לחשבון הקמאביו הדין עמו ועיין ג"כ להרב מים רבים סימן ל' בדין קאמביו ובסימן ל"ד והנמשכים בענין נתינת מעות בתורת צינס"ו ומ"ש הרב מהר"י אירגאס ועוד לו ז"ל שם סימן ז"ל ול"ח בנותן סך מה בתורת קאמביו ועיין להרב שמש צדקה סימן כ"א שפקפק בענין קאמביו מאריטימ"ו הנהוג בין הסוחרים ולהרב דברי יוסף בסימן ל"ז ולמרן בס"ס קע"ג בשם הריב"ש ועיין להרב שיורי ברכה בסימן קע"ב בשם הרד"ק בדין ליויל"ו פראנקבל"י דאסור ולויל"ו פירפיטוא"ו דהיינו מכירה לחלוטין דשרי ע"ש. ועוד לו להרש"צ הנז' סימן י"ב תשובת הרב יצחק קנטון בענין ירידת ועליית ושינוי המטבעות ומ"ש שם הרב בן הרב המחבר שנכנס גם כן בענין פיסוק נדוניא והביא תשובת רשד"ם באה"ע סימן ק"ה והראד"ב סימן ק"ה וק"י ושכ"כ בנוספות הרש"ך וכמ"ש הרכנה"ג בח"מ סימן ע"ד הגה"ט אות ל"ה וע"ע על ירידת המטבעות להרב משאת משה ח"א דף ע"ג ע"ג ולהרב פני יהושע (חנדאלי) סימן ל"א ומשפטים ישרים סימן נ"ב בהסכמת אביו ורבו ולהרב שער המים סימן ב' ומשאו ומתנו שם על תשובת הר"ם אלאשקר סימן נ' ועיג"כ להרב זרע יעקב סימן ה' ועיג"כ להרב זקן אהרן סימן קס"ה במי שנתן לחבירו סחורה לפרוע לו כור חטים בזמן פ' ונתיקר השער בעת הפרעון דאין ללוקח טענת רבית ח אסר להלוות ברבית על ידי שהלוה מודה שהלוהו על הסך שמודה שהוא תחת ידו בעין וכמ"ש הרט"ז סימן קע"ג סק"ט בשם מהרא"י שלא כהרב יעקב המתיר (מעיל שמואל סימן ל"ח הד"ט ועיין להרב משפטים ישרים סימן כ"ח בדין ב' שותפים שאמר שלוה סך מה מעובד כוכבים א' ושפרע הרבית מהשותפות ולהרב זרע אברהם ח"א סימן א' שזיכה לשמעון שטען מראובן שלקח ממנו רבית מכ"כ קרן שהיו בידו וראובן משיב שבהיתר לקח שהוא סידר לו לתת מעות לסוחר עובד כוכבים ואם כן מה שלקח מהעובד כוכבים לקח והביא תשובת הרב פני משה ח"ב סימן ק"ה והרב בני חיי ח"מ סימן ל"ד וריב"ל מ"ב מ"ו וח"ג כ"א ומ"מ כיון ששמעון מוחזק פטור מלשלם וישבע היסת ועיין למרן באבקת רוכל סימן קל"ז וקנ"ח בטענת ראובן שעשה עיסקא עם שמעון ושוב טוען שנתן לו רבית שדחה כל טענותיו ועיין להרב מים רבים סימן ל"ג בראובן שהוציא שט"ח על שמעון ושמעון טוען שיש באותו הסך כו"כ של רבית והביא הרב המחבר מה שיש לחלק בין שטר שכלול בו קרן ורבית לשטר שהרבית מפורש בו ושבניד"ד יקרע השטר ויפרע מה שחייב מכח הודאתו ע"ש ועיין ג"כ להרב קרית מלך רב סס"ח בשם הרב אביו ז"ל ע"ש ועיין ג"כ בענין הערמת רבית להרב זקן אהרן סימן קכ"ח והרדב"ז ח"ג ד"פ סימן תרל"ה ולהרב בית שלמה בח"מ סימן מ"ד:
ט התיר בפשיטות להלוות ברבית למומר לערלות אם פקר בפרהסיא ומ"ש הרב"ח לדמותו לממון מסור היינו דוקא לאבד ממונו שלא מדעתו לא כן ברבית דהוי מדעתו (הרב צבי סימן מ"ג):
הד"ט ועיין ג"כ להרב מים רבים סימן ל' והנמשכים ועיין להרב פסח בכמהר"ר יששכר בער דף ל' ע"ג שכתב דאף דמדינא שרי להלות ברבית למוחזק למסור מ"מ יש לחוש לכתחלה לדעת רש"י וסייעתיה האוסרים אך בדיעבד אין להוציא בדיינים עיין שם. ואפילו ברבית דעובד כוכבים עיין להרב יד אליהו סימן ט"ל דרמוזי רמז באות ל' של לנכרי תשיך דהיא הפוכה לגזירת חכמים על איסור רבית דעובד כוכבים פן ילמד ממעשיו כבב"מ דף ט' ע"ב ושכיוצא לזה שמע בשם ס' החיים על פסוק עת ספוד עת רקוד חסר ל' דהול"ל עת לספוד ולרקוד כשאר העתים ושבס' יד אליהו שלו נתן טעם אחר על חסרונן ועיין ג"כ בריש מאמר העתים ועיין בפרשה שופטים הפסוק בלמד כן לשונו ולא ידעתי ענינו י בא לו בארוכה והוכיח במישור דהגם דיש להקל במלתא דאיסורא דפתיכא במלתא דממונא בענין שיוכל לטעון המחזיק קי"ל מ"מ אם לענין איסורא רוב חכמי ישראל מחמירים אין למחזיק טענת קי"ל והיינו דניד"ד בדין הקוצץ כו"כ כשמרחיב זמן ללוה לפרוע דרוב הפוסקים ס"ל דהוי ר"ק ובקוצץ בשעת ההלואה בטל המיעוט דס"ל דלא הוי אלא א"ר ואין למחזיק טענת קי"ל עיש"ד הנחמדים (זרע אמת ח"ב סי' נ"ח וסניף שלו) יא שמעון שהלוה לציבור עיר פאריזי כו"כ ברבית ועשו לו פתקים על זה ומכר אח"כ לראובן את הלואתו בכו"כ ואחר זמן ערער עליו שיש בו רבית וביררו פשרנים ופשרו ביניהן ואחר שקבל עליו שמעון גזירתם חוזר וטוען שיש בו ר"ק למאן או א"ר למאן אין עוד לשמעון על ראובן כלום (פחד יצחק במהדורא בתרא ע' שטר מכירה):
הד"ט ועיין להרב דברי יוסף סימן ט"ל על נידון הנז' שאם לא ביררו פשרנין ובאו לדין שהעלה דאין לך ר"ק גדול מזה ע"ש והיכא שאין הלוה תובע חזרת הרבית ויבא נושה אחר של לוה לתבוע למלוה עיין להרב יעב"ץ ח"א סימן קמ"ז א"א למלוה לאשתמוטי מיניה מיהו אם הלוה מחל למלוה הרבית שלקח מחילתו מחילה ועיין ג"כ להרב שמש צדקה בסימן ל"א בדיני מחילה ברבית אי מהני או לא ובענין איזה טענות אחרות שבין המלוה ללוה בענין רבית עיין להרב מגן גבורים סימן ז' ולהרב בית דינו ש"ש סימן ח' ולהרב בני משה סימן מ"א ולהרב אהלי יעקב סימן קכ"ו ולהרב משפטים ישרים סימן כ"ח ולהרב בני יעקב סימן י"ג ולהרב יעב"ץ ח"א סימן ל"ח וט"ל ולהרב עין משפט סימן ה' יב הנותן לחבירו סך כו"כ במתנה גמורה בתנאי לתת לו כו"כ לשנה ולב"כ ולי"א עוד כל ימי עולם אין כאן אגר נטר ומותר (קדשי דוד (חסאן) ד' פ"א סי' ב'):
הד"ט וע"ע שם סימן ג' וכבר בא לידי מעשה כזה בשנת תקנ"ד וככתוב אצלי בשותא דינוקא סימן קכ"ב והבאתי שם מה ששרטט וכתב לי הרב המופלא מהרי"ך נר"ו ושוב נדפסו תשובותיו ע"ש בזרע אמת שלו סימן ס"ו ואצלי שם הבאתי גם כן דברי מופת דורנו הרב חי"ד בכתב ידו החזקה ושוב באו אצלי שו"ת הרב יעב"ץ ח"ב סימן ק"ס שגמגם בהוראת הרב כנה"ג סימן ק"ס עוד בא לידי ספרא דבי רב בריכות מים וראיתי ע"ש בדף רכ"א ועיין גם כן למהרי"ט ח"ב סימן מ"ה והר"י בי רב סימן ל"ז ופני משה ח"א סימן צ"ד דמצדדין להקל ע"ש: