עיקרי הדט יורה דעה· רבי דניאל טירני
סימן יז
דיני עשיית סחורה בדברים האסורים אות א בירר בפלפולו העצום דפירות דוחן ואורז שהתליעו אין למכרן לעובד כוכבים קבא קבא אך קמח או חטין שהתליעו מותר לעשות מהן פת ולמכור לעובד כוכבים אחר שיחתוך הפת לחתיכות וכן מותר לעשות יין שרוף מהקמח שהתליע (פנים מאירות ח"ג סימן ל"ה):
הד"ט ועיין להרב כרם שלמה סי' ט"ו וט"ז דאסר לעשות סחורה בזיתים מתולעים דיש בהם ספק איסור תורה שמא התליעו במחובר ובורית העשוי משמן וחלב חזיר מתיר לעשות בה סחורה וליהנות ממנה במלאכתו לכבס בגדים כיון דמידי דלא חזי לאכילה הוא ע"ש ובעיקר עשיית סחורה בדברים האסורים באכילה אם איסורו מדאורייתא או דרבנן עיין לכנה"ג סי' קי"ז ופר"ח וחזון למועד סי' כ"ט שהביא מה שהקשה התי"ט בפ"ז דשביעית ותירוץ הרב משנה למלך ומה שהקשה הרב המחבר על תירוצו וששוב ראה לרח"א אבולעפיא שהקשה גם הוא לפר"ח ומסיק דלעולם דאיסורו מה"ת ודוקא בדבר מרובה ולא בדבר מועט ועיג"כ לו ז"ל שם סי' מ"ג וע"ל אות ה': ב למד זכות על מנהג קק"י אלטונא והאמבורג המקבלין דם השחיטה בכלי תיכף אחר השחיטה למכור לעובד כוכבים דדוקא בדרך קנייה ומכירה אסור אבל הדם הזה בא לידם בלי קנייה ולא מיקרי עושה סחורה בדבר איסור וגם אין בזה איסור שחיטה תוך הכלי כיון דאחר השחיטה מניח הכלי לקבל דמו ומותר ומ"ש מור"ם דאף בזמה"ז אין להתיר בסי' י"ב ס"ב לא מיירי רק במניח צואר הנשחט על הכלי (מקום שמואל סי' ע"ו(:
הד"ט ועיין להרב בית יהודה סי' ט"ו דאסר לנחור או לשחוט בסכין פגום בהמות למכרן או לתת מתנה דהוי כמוכר ועושה סחורה וכהסכמת רש"ך ופר"ח סי' קי"ז ועיג"כ להר"ם די בוטון סימן ה' ועה"ג סי' י"ג ושער אפרים סי' נ"ז ומשאת בנימין סי' כ"ח ונחלת שבעה סי' ע' ובית יעקב סי' מ"ב ואמונת שמואל סי' י"ד ושי למורא סי' י"ז וכאשר בא זכרונם לטובה בלקט הקמח דף ע"א ע"ש וע"ל אות ה':
ג סמוכות עשה למנהג רבים לקנות לכתחלה נו"ט ובשר חזיר מהעובדי כוכבים להאכיל לפועלים עובדי כוכבים אף שכתב מור"ם בר"ס קי"ז לאסור ורט"ז נמי לא התיר רק לקנות מישראל וע"ז ג"כ השיג הרב בית יעקב סימן מ"ב כיון דהפועלים מוטלים עליו להאכילם ולא בדרך מתנה או מכר פשיטא דאינו נראה כסחורה (שם סי' ע"ו). ד אסר לקנות יי"נ לעובד כוכבים אף בלא שכר סרסרות רק שלקח בפחות ומוכר ביותר אך היושב לשרת לעובד כוכבים בדברים מותרים ליום א' מכר יי"נ יש בו איזה חלוקי דינים (בית יהודה סימן כ"ו ובמנהגים ס"ז):
הד"ט ועיין להרב מכתם לדוד סי' י"א שביאר ובירר להתיר לסרסור ישראל להטפל עם העובדי כוכבים המביאים קדלי דחזירי יבשים להשתדל עם הקונים כדי להרויח סרסרותו ויכול לקצוב ג"כ עם המוכר בק' ועם הקונה בר' והמותר לעצמו כיון שהמוכרים אינן מביאין אותן רק מעצמן אבל לומר להם להביאן נראה דאסור ומ"מ לעשות הטוב והישר לא יקבל מיד המוכר חתיכה מהן להראותה לקונים כדרך הסרסורים רק ילכו מעצמם הקונים לראותם ע"ש וע"ל אות ה':
ה תשובה גמורה השיב מכתב ידו של הרב פינחס עניו תלמיד חבר שלו והסכים הוא על ידו בדין ראובן ושמעון ועובד כוכבים ששכרו מעובד כוכבים א' שדות הרבה בשותפות בכו"כ לשנה לחלוק ביניהן הריוח ושטר שכירות נעשה בשם שמעון ועובד כוכבים השותף וחזרו והשכירו לעובד כוכבים אחר שדה א' בכו"כ לשנה והתנו שמלבד השכירות שקצבו יתן בכל שנה כו"כ משקל בשר חזיר כמנהג והשדות אחרות נתנום לעובדי אדמה ג"כ עובדי כוכבים ובהיות השדות ההן ארץ מרעה ורועים בה איזה פרות ומחלבם עושים גבינות מסרו ג"כ עשיית הגבינות לעובד כוכבים אומן נקרא קאסאר"ו ומגדל חזירים וחולק הולדות כנהוג והם אם ירצו מוכרים הכל בעילוי דמים כל מה שיכולים ועמד ראובן ושאל מה הדין בזה ובזה. ותחלת דבר בדין גידולי חזירים הביא מ"ש הפר"ח סי' קי"ז סקי"ג דהשוכרים מהשרים כפרים לזמן מה היינו כל ההכנסה המגיע לשר ובכלל דברים טמאים ומגדלן הישראל להאכיל לפועליו עובדי כוכבים דאין לו על מה לסמוך וכ"פ ג"כ הרמ"ע סימן ל' זאת ועוד דהרב"ח כתב שעשו סמיכה להחרימם ושלא ראו מעולם סימן ברכה דקיימי בארור מגדל חזירים ועיין ג"כ להרב פ"ת שם סקי"ד ולהרב גור אריה בנימוקיו שם דכתב דאפילו לעשות סרסרות (וע"ל אות ד') או להשתכר לו או לקנותן ליתנן לעובד כוכבים אסור. ועיגכ"ל להרב דב"ש סי' קמ"ד ולהרב פני משה ח"א סי' ג' דכתב דאיסור סחורה בדברים האסורים מדאורייתא לאכלן אסורים ג"כ מדאורייתא לעשות בהן סחורה (וע"ל אות א') ועיג"כ בני יעקב סי' ג' ובית יעקב סימן א' ב' וריר"ו נתיב ט"ו חלק אדם אות נ"ז ולכל הדומה לאלו אסור למכור או לשכור או לקנות הכנסת המלך להסתחר בדברים האסורים אמנם אח"כ שם אל לבו סברת הרט"ז ופ"ת הנז' המתיר קניית הכנסת המלך וכו' אף דס"ל דאיסור סחורה מדאורייתא ע"ש. ובסניפים אחרים השייכים לניד"ד מסיק דמידי ספקא לא נפקא ודי לאסור לכתחלה אך בדיעבד כניד"ד שא"א למצוא תקנה ממקום אחר עצה טובה קמשמע שלא להביא אצלם בשר חזיר ולהניחו לשותף עובד כוכבים ולצאת ידי כל הפוסקים ימכרו הבשר והחזיר מיד ולא ישהם למכרם בעילוי דמים ולכתחלה צריך להתנות עם האריס והשותף עובד כוכבים מעיקרא טול אתה חזיר ואני אטול שמן או חטים וכדומה עש"ד (פחד יצחק במהד"ב שלו אות ס' ע' סחורה אסור):
הד"ט ועיין להרב שדה הארץ ח"ג סימן ב' דהראה פנים להתיר בקצב ישראל שדרכו למכור אחורי בהמה לעובד כוכבים לעשות ג"כ כרכשאות וכדומה למכרם לעובד כוכבים בפרוטרוט אף בלי ניקור מגיד הנשה להיותו בלתי בקי בניקור אמנם מסיק דמ"מ יש לחוש לסברת האוסרים כמ"ש הכנה"ג סי' קי"ז ועיין להרב חות יאיר סי' קס"ב דף ק"ל ע"א ולהרב אשדות הפסגה סי' ד' בדין ישראל שנשתתף עם העובד כוכבים בחנות והעובד כוכבים עושה כרכשאות מבשר טרפה למכור לעובדי כוכבים דאם כשנשתתף עמו לא ידע מותר ליהנות ממה שנמצא לעובד כוכבים בעת השיתוף ועגכ"ל אות ו' ועיין להרב קדשי דוד סי' א' דלחלק יצא בין סת"י של כותים ליקח מהם שכר לעשות רפואות ולטועמן מותר אך בסת"י של עובדי כוכבים אסור לקנות מהם שכר או לטעום גם הרב זרע אמת ח"ב סי' פ' והנמשכים אסר לרופא ישראל לקנות ס"י לעשות בו תרופות דהוי עושה סחורה בדבר איסור אבל בדיעבד התיר וחילק ג"כ בין עובדי כוכבים לכותים דאף לכתחלה התיר ובענין טעימת התרופות ולהפליט המעורב בהן איזה דבר איסור אף שנטה דעתו להקל מ"מ לא רצה לסמוך על דעתו בהיות הדבר מחלוקת בין הפוסקים ובדרך אגב פלפל בחכמה בענין ברכות דטועם ופולט והאריך ג"כ ועשה סמוכות למה שנהגו להקל להסתחר במים חיים של עובדי כוכבים ולטעום ולפלוט ולהרגיש אם חזק הוא ודוקא לטעום ולפלוט קודם שימתקוהו בקצח אמנם לקנות ס"י מהעובד כוכבים לעשות מהם יין שרוף יש לאסור וע"ע לו שם סימן ל"ד ול"ה שתמה על הר"ם די בוטון סימן ה' (הזכרתיו לעיל אות ב') דכתב דאף אם נזדמנה נו"ט בבית ישראל דמותר למכרו לעובד כוכבים מ"מ לא ימכרם רק בדמים שקנאן ולא ביותר דליתא אלא קי"ל כפר"ח סימן קי"ז סק"ג דשרי אפילו בריוח ושכן גם סברת הרב"ח להתיר ע"ש ובדק ומצא ג"כ איזה תיקון לישראל הלוקח שדה בשותפות עם העובד כוכבים בשכירות לסלק איסור גידול חזרים מלבד עשיית סחורה בדברים אסורים ועג"כ למהר"ש יונה סי' ז' ולהר"ם מפאדווה סי' ע' בדין יהודי הרגיל להסתחר בסת"י למכרו לעובד כוכבים לפי שלא ידע שיש חשש איסור ולכן נשתעבד לעובד כוכבים להביא להן יין חשוב ונודע למורים וגרע בו יפה עשו ומ"מ במה שנשתעבד כבר א"צ להפסידו הפסד מרובה ע"ש:
ו ראובן מעבד עורות עמד ושאל אם רשאי לקנות החומץ מעובד כוכבים לצבען לעשות מהם מנעלים למכור לישראל או לא משום משתכר באיסורי הנאה וחקר הרב מתחלה אם מותר לישראל ליקח המנעלים מעור שנצבע בחומצן של עובד כוכבים ומסיק להתיר ומשם יצא ובא לו בפרטי השאלה ומסיק להתיר משום דאיכא למ"ד דעובדי כוכבים בזמן הזה אינן אוסרין בהנאה ועוד דדלמא העובד כוכבים לקחו מישראל ובמבעבע אין בו מגע עובד כוכבים ושמא ג"כ במי בוסר היה ואף לסמ"ג דמחמיר בס"י ולא חשיב ליה איסור דרבנן מ"מ בניד"ד יודה מהטעמים הנז' אף אמנם אם יתברר דהחומץ עושהו העובד כוכבים בביתו צריך למחות ביד ישראל שלא לקנותו מאותו עובד כוכבים ומה גם אם מוצא לקנות מישראל אף שמוכרו ביוקר מהעובד כוכבים ולפחות יקח מכותי ולא מעובד כוכבים אך אם א"א להתברר שהעובד כוכבים מוכר מהחומץ שעושה בביתו יש להקל והסכים עמו מהר"י אלפנדרי רבו דיפה דן ויפה הורה ע"ש (בני יעקב סימן י"ג):
הד"ט ועיין להרב דבר משה סי' י"ג י"ד ט"ו במה שהשיב למהר"י צבי ששאל ממנו במי שנתן מעות לעובד כוכבים בתורת עסקא והעובד כוכבים מתעסק בנו"ט ובית העובד כוכבים רחוק מאד מבית ישראל באופן שאין היהודי מטפל כלל בהם וכיון שעיקר האיסור הוא משום דלמא אתי למיכל מיניה א"כ בניד"ד יהיה מותר וגם מטעמים אחרים דן להלכה להקל ושגם הר"ם מבילגראדו רבו הסכים עמו ושוב באו לידו שו"ת דב"ש ועמד מרעיד בראותו בסימן קמ"ד שאסר ותמה איך דחה סברת האומר שטעם האיסור משום שיבא לאכול והרי הן דברי התוס' ובפרט למ"ש הרב כרם שלמה סי' ט"ז (הוא הרב אביו של הרב המחבר הנשאל) שכן הסכימו רוב הפוסקים ועוד הביא ראיות אחרות והשיב תשובה שלמה להתיר והביא ג"כ מ"ש הרב בני יעקב הנז' ותמה גם הוא על הדב"ש שדבריו בלי ראיה ברורה ושגם לדבריו נראה דבניד"ד יסכים להתיר וגם הרב אשר שלם הסכים עמם להתיר ע"ש ולהרב עין משפט סי' א' בדין ישראל הנשכר לעובד כוכבים למכור נו"ט וכשרות וליטול בשכרו ריאות הבהמות ומסיק לאיסור ולא מצא לו תקנה רק למכור הבשר והריאות על כיס העובד כוכבים וליטול שכרו מכל המכירה א"נ קודם שו"ב הבהמות של אותו עובד כוכבים יקנה הישראל מעובד כוכבים את הריאות בדבר מועט וימשוך את הבהמות קודם שישחוט לרשותו או בסימטא וכדומה ונקנות לו הריאות מחיים אף דכל הבהמה של עובד כוכבים כמ"ש סימן ס"א סכ"ז בדין מתנות כהונה ועי"כ אף אם אח"כ נמצאו טרפות הוי נזדמנו לו ומותר לכ"ע ועג"כ להרב בארות המים סי' ה' בענין זה דמסיק דאם קנאן השותף עובד כוכבים מעצמו ונתעסק בהן מותר לישראל ליהנות כיון שלא ידע אך אם יש לו ידיעה מזה יש להחמיר שלא יהנה ממנה רק דמיה בלבד ועיין להפר"ח ולהרב שי למורא סי' טו"ב ומ"ש עליו הכנה"ג סי' קט"ז ועיין להרב מגן שאול סימן י"ד בישראל השותף עם עובד כוכבים שנושאין ונותנין בדבר איסור והישראל לא ידע ולפעמים ידע דמסיק דכיון דהעובד כוכבים הוא המתעסק לבדו מותר לישראל ליהנות מהריוח והסכים עמו מהר"ש פלורינטין וכן העלה בתשובותיו הרב עולת שמואל סי' ד' ע"ש וע"ל אות ה':
ז שקיל וטרי בדברי הפוסקים במה שנהגו העולם היתר בנבלות וטרפות בכל מיני הנאות הגם דמקרא מלא לכלב תשליכון אותו דמשמע לכלב (חקרי לב סי' י"ט):
ח אסר לזכות מציאת דבר האסור באכילה כדי למכור לעובד כוכבים ואם עבר וזכה נראה ממ"ש הרמ"ע סי' פ"ט דשרי ושכ"כ הרא"ש והר"ש יונה ומגן שאול סי' י"ד אך מדברי הפרישה והרב"ח נראה דכיון דעבד איסורא אסור למכור וכן נטה דעת הרב המחבר (שם סימן קמ"א):
ט התיר למכור ענבים לעובדי כוכבים אף שקונה אותם לעשות מהן יין לשתות עובדי כוכבים בחנותו ול"ד למה שאסר ריר"ו למכור להם מים כשידוע שרוצה לעשות מהם מים להטביל דאין איסור יין שלהם רק משום בנותיהן ובניד"ד לא שייך טעם ועל מה ששאל השואל אם מותר לגבות ס"י לפרעון חובו מחלוקת פוסקים הוא וכמ"ש הטור סי' קכ"ז והנח להם לישראל כמ"ש הרא"ש ועג"כ שם למרן ובסי' קל"ג ואם ישראל המקבל סת"י על חובו יחוייב למכרו לעובדי כוכבים או רשאי אפי' לישראל אחר למכור על יד על יד אע"פ שמשתכר במה שקנאו בזול יש להקל וכן עשה מעשה (תורת חסד סי' ח"י):
הד"ט ואם מותר לעשות סחורה במומי"א הלא הרב גנת ורדים דחשש בהן לאיסור תורה אסר ג"כ להסתחר בהן אבל הרב תנא פליג וס"ל דאינו אסור אלא מדרבנן ומותר להסתחר בהן עיין במל"מ שלו ספ"ח דמאכלות אסורות וע"ל סי' ט"ו אות א' ולקמן סי' ל"ה אות מ"ד ועג"כ להרב חזון למועד סי' מ"ג מ"ש הרב תנא הנז' ולהרב חות יאיר סי' קמ"ב וקע"ה ולהרב שי למורא סימן טו"ב באורך ולהרב פני משה סימן ג' ולהרב מראית העין דף ט"ז ע"א ובליקוטיו סי' ט"ו אות ז' מ"ש על הרב שבות יעקב והרב כנה"ג י"ד סי' שמ"ט והרב חזון נחום בערכין דף ק"ב ע"א שרצה לפרש הירושלמי באופן שלא יקשה על הרשב"א והביא ג"כ דנעלמו מהרב יעב"ץ ח"א סי' מ"ה דף ס"ט סוגיית הירושלמי והרשב"א בחידושי ב"ק והרמב"ן פ' אע"פ ודברי הרוקח ע"ש: