אור ברסלב
עיקרי הדט אורח חיים סימן כו דיני מת ואבלות בחול המועד

עיקרי הדט אורח חיים· רבי דניאל טירני

סימן כו דיני מת ואבלות בחול המועד

סימן כד דיני עירובי תבשילין

אות א אבל וכיוצא שהתירו לו לגלח בח"המ מותר לו להסתפר אפי' ע"י ספר ישראל והרב דבר משה ח"א סי' מ"א לא התיר אלא אם א"א ע"י ספר עובד כוכבים ועיין ביד אהרן סי' תק"לא בשם ע"ש ולהרב החביב סי' תלק"ט ח"א סי' רפ"ה:

(גן המלך סי' ס"ב בין י"ד וא"הע):

הד"ט ופה פירינצי א"ל שקדמוני ז"ל התירו בפומבי ע"י ישראל אף שאפשר עי"ג וכן הנהגתי גם אני אחריהם וכן למדתי ג"כ ממ"ש הרמג"א בסי' תק"לא סק"ח והשכה"ג תק"מג כמ"ש בשותא דינוקא סי' ל"ח ושוב מצאתי להרב ב"ד סי' אחרון דמפשט פשיט ליה להיתירא בראיות נכוחות גם הרב פחד יצחק ערך גילוח בח"המ הביא דבריו בשתיקה:

ב אבל שנשא אשה תוך ל' לאבלותו אף שנחשוב לו הנשואין כי"ט שלו מ"מ אינו מפסיק לו דין גזירת ל' ואולי גם לא יעלו ימי חופתו למנין שלשים:

(שמש צדקה סימן י"ז):

ג התיר לאבל על שאר מתים חוץ מאביו ואמו שחל ז' שלו בשבת ע"פ להסתפר בחה"מ ודה"ה על או"א שחל ל' שלו בשבת ערב הרגל ושכן הסכים עמו הרב ב"ד סי' מ':

(דבר משה סי' ל"א):

הד"ט ועיין להרב שמש צדקה סי' כ"ה ובהשמטו' הבאתיו בשותא דינוקא סי' ט"ל ושם כתבתי דמנהג פה העירה פירינצי הוא שאף שהמנהג הוא שלא לגעור רק אחר תשלום יום ל' כולו מ"מ כשיום ל' חל בערב הרגל או בע"ש שהוא י"ג ניסן או ע"ש שהוא רביעי בסיון גוערים ביום ל' ולאחר חצו' מסתפרי' כשאר ערבי י"ט אך בע"פ מסתפרים חצי שעה קודם לחצו' וכן עשיתי מעשה בשנת תקס"א והסכים עמנו הרב חיד"א נר"ו ועיין בספרו ככר לאדן סי' ה' אות י"א. ועיין בחי"ד סי' ל"ו אות מ"א ובענין נטילת צפרני' ושאר דברי' אם דינן כגילוח כשאין הרגל מפסיקו מחלוקת פוסקי' היא עיין להלק"ט סי' קי"ג ונאמן שמואל סי' מ"א ושבט יהודה למהרי"ט דף ל"א וב"ד של שלמה סי' ז' ועד אחרן להרב זרע אמת ח"ב סי' קנ"ג:

ד הביא בידו מחלוקת הפוסקים באם חל זמן הגערה על או"א בחה"מ שאין מקום לתפוס על המורה להתיר כיון שמרן הכריע כהרמב"ן וכ"פ ג"כ הרב הלק"ט ח"א סי' רפ"ה אבל אם לדין מצא תשובה לאסור:

(נודע ביהודה סי' י"ד):

הד"ט ועיין להרב בני יצחק דנטה דעתו להקל לדינא ולא למעשה לפי שכבר העיד הר"מ אמאריליו דמנהג העיר להחמיר ע"ש:

ועיין להרב פחד יצחק ערך גילוח דהרבה להוכיח דאין לספר בחה"מ אפי' בגערה אם נשלמו הל' בעי"ט דאין הרגל מבטל הגערה רק לגלח אחר המועד ושכן עשו מעשה בעירו כמה פעמים שהגיע הרגל תוך ל' ואחר הרגל התירו לו לגלח אף שלא עברו הל' בפועל ושכן עשה ר"פ שמתה אמו ביום ב' של ר"ה וגערו בו חביריו אחר כפור (כיון דאין הגערה מועלת תוך ל') וגלח קודם חג הסוכו' וכל זה במקום דהמנהג להקל אבל במקום שאין המנהג רק בגערה אחר ל' בפועל פשיטא דאין להקל:

ועיין בכה"ג י"ד שצ"ט ובשיירי א"ח תקל"א אות ג' ומים רבים י"ד סי' ע"ג וע"ד וע"ה דיש מקילים ויש מחמירים והגם דדברי המחמירים נראים יותר מ"מ היכא דנהוג נהוג:

ועיין להרב שמש צדקה בדין במי שמת לו אביו שעה א' קודם ר"ה ופסק ממנו גזירת ז' דלדעתו לא ניתנה ליכתב להתיר התספורת בערב סוכות ושם שם גזירה שוה מהרב המגיה בנו דלענין דינא כנפש האב כנפש הבן דאין הגערה מועלת אם לא עברו הל' בפועל ואין הרגל מבטל הגערה:

ה מי שהיה מושכר לאחרים בעסק היין בחה"מ של סוכות ואירע לו אבל ביום ב' של חג מותר לו להתעסק בעסקו דהו"ל דבר שבפרהסיא דאסור אף למ"ד דדברים שבצנעא נוהג וכ"ש להרמב"ם ודעימיה דס"ל דדברים שבצנעא נמי אינו נוהג ועיין לרשד"ם בי"ד סי' ת"כ ולהר"ם מלובלין סי' כ"ז:

(בארות המים סי' כ"א):

הד"ט וכן עשיתי מעשה פה פרינצי בסוכות של אשתקד והתרתי לילך ולהתעסק למי שמת לו אביו בליל י"ט א' של חג:

ו

מעשה שמתה אשה בחה"מ והורה המורה שלא לקרוע רק אחר הרגל ולפי מנהג המקום אך לאחר הרגל קרעו (וכן המנהג פה פרינצי שלא לקרוע על שום מת ברגל רק לאחריו ובנקבר בי"ט א' או ב' עיין להרב משנה למלך הלכו' אבל פי"א ובכרם שלמה ודבר משה וכנה"ג כאשר זכרונם באו מהרב ברכי יוסף ומחב"ר בסי' תקמ"ז) ויהודים חפרו לה קבר אעפ"י שהיה אפשר עי"ג (וכן המנהג פה פרינצי) ולא אמרו צה"ד ולא קדיש ובחזרתם מהקבר יש שתלשו עשבים וזרקו למעלה מראשיהם לרמז לתה"מ ויציצו וכו' ויש שנמנעו באמרם שהוא מנהג אבלו' וצער כיון שנוהגים לתלוש מהמחובר בשביל העפר ואומרים שהוא לרמוז שחוזרים לעפר. וילכו לנחם אבלי' שגם בי"ט מנחמים. ולא הברום (וכן נוהגים פה פרינצי שלא להברותו בחה"מ ואפי' לאחר המועד כיון שאינם מברים אותו ביום מר שלו:

ועיין להרב זרע אמת ח"ב סי' קנ"ד דדעתו הנשאה להברותו ושבוחי שבח למי שהברהו בפת הבב"כ וקאו"י ולא בבצים ע"ש הד"ט):

ולא שינו מקומם בבה"כ ולא מלבושיהם בחה"מ רק בבגדים שהיו מלובשים אף שהיו טובים מבשל חול ואותן הבגדים לבשו גם בש"ע ולא חשיב דברים שבפרהסיא כיון שאינם של חול ואינן קרועי' (מהר"י מברונא סי' קפ"א):

תוכן העניינים

עיקרי הדט אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה