עיקרי הדט אורח חיים· רבי דניאל טירני
סימן כא דיני ספירת העומר ודברם הנוהגים בימים ההם
אות א מי שנהג שלא להסתפר מפסח עד העצרת ואחר ג' שנים רוצה להסתפר בל"ג בעומר באמרו שלשעבר לא נסתפר משום נדר ומנהג רק להיותו קל בעיניו שלא הכביד עדיין כ"כ שערו הרשו' בידו לשאול התר' ובלא התר' נמי מותר שאין זה נקרא מנהג ומ"מ משום מהיו' טוב א"ת רע ואינו מפסיד לשאול ילך אצל חכם ויתירנו:
(כתונת יוסף סי' י"ט):
הד"ט ועיין ג"כ להרב נאמן שמואל סי' י' דמי שנהג שלא להסתפר עד יום ל"ד לעומר וחזר ונהג עד ל"ג אין להענישו ע"ז דליכא משום לא תתגודדו בשיעור יום אחד ע"ש
ועיין להרב דבר משה ח"א סי' ל"ב דבמקום שאין מסתפרי' מל"ד עד עצרת ונשלמו ימי אבלותו באותן הימים לא יסתפר ואם מסתפר אין מוחין בידו ועיין להרב זרע אמת סי' ס"ו דכתב דאבל שנשלמו לו שלשים תוך ימי העומר בין ר"ח לל"ג במקום שנוהגין בהן איסור תספורת מותר לו להסתפר ועיין חי"ד סי' כ"ג אות ח' ועיין ג"כ להרב פני אהרן אחי יפת הרב ד"מ הנז' על מעשה שבא לידו שנחלק עם מר אחיו ושאלו את פי הרב מהרי"ד והשיב דאין מדברי הרב"ח ראיה ושאין להסתפר ושם הביא הרב המחבר כל המנהגים שבענין תספורת ע"ש ודבר פשוט הוא שהמנהג על כל דבר שלטון:
ומה לי להטריח קורא נעים שלא לצורך במה שהאריכו כבר כל המחברים להודיע כחו של מנהג כמה יפה אפי' בדברי' הנוגעי' לנפש וק"ו ב"ב של ק"ו בדברים הנוגעי' לממון כידוע אפי' למתחילי' כמוני. עכ"ז אמרתי אל לבי לעשו' רצון מע' ראשי ומנהיגי הקק"י חפצתי הם אמרו להעתיק פה את אשר יבא בס"ד לפנינו הם זירזוני זה כשמנה שנים בזירוז אחר זירוז לעיין לע"ד בדיני צוואות בריא ע"י נוט"רין שלהן שמנהג בית דיננו לאשרן ולקיימן בכל מכל כל וכאילו נעשו כתחז"ל. ומ"מ כפעם בפעם שהיו באים לידי כך היו בהם מפקפקין בדבר שמא אין בשטרי צוואת הללו ממש כיון דמחוסרי תנאי הצוואו' נינהו ולפי שעל הרוב היו החולקי' מתפשרים ביניהם נתרשלו ידי מע' הועד לבא לכלל יישוב הדעת אם לפי האמת יש לשטרות הללו דין שטרו' גמורים. וזאת שנית נסתפקו אם בתת להן דין שטרות כשרים יהיה עוד הרשו' ביד המצוה לחזור בהן קודם מיתתן בכל או במקצת וכאשר בפרט זה כמו כן המנהג פשוט פה העירה לצוות כמה פעמים בריא וש"מ או בריא ובריא הכל כרצון המצוה לשנו' דבר או חצי דבר:
ויהי בשנת תקנ"ז לפ"ק בא לפני ב"ד של מע' פרנסי הזמן מעשה כזה ונתעצמו הבע"ד שלא להתפשר ויחזק אז דבר מעלת בני הועד יצ"ו לבא לכלל ידיעה מה משפטן של שטרו' הללו ויתנו המשרה על שכמם של ב"ד של ג' שביררו ברירה דרבנן בני אדם מהוגנים חכמי' ונבוני'. לפתוח בדברי' ולדרשן ולחוות דעת זקני'. ויכתוב מש"ה ה"ה מע' המחבר ס' מח"ר חד"ש הנדפס זה שבע שנים. (מצורף לחבורי הקטן ס' מתנ"ת י"ד) סדרן של כתובי' הללו שפתותיו שושני' ששוני'. שיבא לפנינו וגם לרבות את אשר שם אלקים בפי להוספה כל דהו הכל לאתויי בידן בדפיסה מחיים כמצו' ראשי ומנהיגי הקק"י מלכי ארץ ורוזנים:
ישצ"ו לאורך ימים ושנות חיים טובים ומתוקנים: