עיקר תוספות יום טוב על משנה תרומות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה ח
י הָכִי מַסִּיק הָרַ"שׁ. דְּאִלּוּ חָבִית אַחַת וְסָפֵק אִם נִטְמֵאת אֵין כָּאן סְפֵק טֻמְאָה, שֶׁאִם הִיא בִרְשׁוּת הַיָּחִיד קַיְמָא לָן דִּסְפֵקוֹ טָמֵא וַדַּאי, וְאִם הִיא בִרְשׁוּת הָרַבִּים סְפֵקוֹ טָהוֹר. אֲבָל כְּשֶׁהֵם שְׁתֵּי חָבִיּוֹת בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד אֵין לְטַמֵּא שְׁתֵּיהֶם, דְּמִמָּה נַפְשָׁךְ חַד מִנַּיְהוּ טְהוֹרָה, דְּלֹא יָלְפִינַן מִסּוֹטָה דִּסְפֵק טֻמְאָה בִרְשׁוּת הַיָּחִיד טָמֵא אֶלָּא דָבָר שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת. וְעַיֵּן בְּרֵישׁ פֶּרֶק ח' דְּנָזִיר:
יא וְיֵשׁ אֵם לַמִּקְרָא, הַמֵּ"ם בְּחוֹלָ"ם (וְעַיֵּן בְּכוֹרוֹת דַּף לד):
יב יַנִּיחֶנָּה בִּמְקוֹם תֻּרְפָּה. דְּמֵעַכְשָׁיו אֵינָהּ רְאוּיָה לַאֲכִילָה שֶׁמָּא טְמֵאָה הִיא, וְלֹא לְזִלּוּף שֶׁמָּא טְהוֹרָה וְאָסוּר לְאַבְּדָהּ, הִלְכָּךְ יְגַלֶּנָּה וְתִטַּמֵּא וּתְהֵא רְאוּיָה לְזִלּוּף. רַשִׁ"י: