עיקר תוספות יום טוב על משנה תרומות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח
משנה א
א אוֹ גֵרְשֵׁךְ. בַּיְרוּשַׁלְמִי פָּרֵיךְ הֵיכִי דָמִי דְּאֵינָהּ מִתְגָּרֶשֶׁת עַד שֶׁיָּבֹא גֵּט לְיָדָהּ, וְאִי דְעָבְדָה שָׁלִיחַ לְקַבֵּל הָתְּנַן אָמְרָה הִתְקַּבֵּל לִי גִּטִּי אֲסוּרָה לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה מִיָּד, וּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֲפִלּוּ כִּי אָמְרָה הִתקַּבֵּל בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. וּמְשַׁנֵי, מוֹדֶה שֶׁאִם אָמְרָה לֹא תְקַבֵּל לִי אֶלָּא בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי שֶׁאוֹכֶלֶת עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְאוֹתוֹ מָקוֹם וּמַה שֶׁאָכְלָה בְּהֶתֵּר אָכְלָה:
ב שֶׁאֲנוּסִים הֵם. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בְּשֵׁם הַפֵּרוּשׁ:
משנה ב
ג רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יִבְלְעוּ. וְיִצְטָרֵף זֶה שֶׁבָּלַע לְמַה שֶּׁאָכַל אַחַר הַמִּיתָה אוֹ הַגֵּרוּשִׁין, וִישַׁלֵּם הַכֹּל בְּתוֹסֶפֶת הַחֹמֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁסּוֹבֵר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. הָרַמְבַּ"ם:
ד נִטְמֵאתָ כוּ'. בְּטֻמְאָה שֶׁאֵרְעָה לְאַחַר שֶׁהִכְנִיס הַתְּרוּמָה בְּפִיו מַיְרֵי. הָרַ"שׁ:
ה פִּשְׁפֵּשׁ. שֶׁיִּמְנַע אֹתוֹ לֶאֱכֹל מִפְּנֵי הַמִּאוּס. וְקָא מַשְׁמַע לָן בִּתְרוּמָה דְּלֹא חַיְשִׁינַן לְהֶפְסֵד תְּרוּמָה וְכָל שֶׁכֵּן חֻלִּין דְּפוֹלֵט, רַשִׁ"י. וּפִשְׁפֵּשׁ יָדוּעַ שֶׁכָּל הַמּוֹלְלוֹ מְרִיחוֹ וְטַעֲמוֹ כְּרֵיחוֹ:
משנה ג
ו רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יִגְמֹר. כֵּן הִיא הַגִּרְסָא, וּסְבִירָא לֵיהּ בְּשַׁבָּת כְּמוֹ בְחָצֵר. רַשִׁ"י:
משנה ה
ז דְּגָזוּר מְרֻבִּין אָטוּ מֻעָטִין. הָרַ"שׁ:
ח עַד וְלֹא עַד בִּכְלָל, דְּאַרְבָּעִים סְאָה אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם גִּלּוּי, תֵּדַע, דְּכָל מִקְוֶה מְגֻלָּה הִיא:
ט בִּרְאוּיִם לַאֲכִילָה, לְפִי שֶׁהָאוֹכֵל מִן הַבְּהֵמָה נִזּוֹק. הָרַ"ן:
משנה ח
י הָכִי מַסִּיק הָרַ"שׁ. דְּאִלּוּ חָבִית אַחַת וְסָפֵק אִם נִטְמֵאת אֵין כָּאן סְפֵק טֻמְאָה, שֶׁאִם הִיא בִרְשׁוּת הַיָּחִיד קַיְמָא לָן דִּסְפֵקוֹ טָמֵא וַדַּאי, וְאִם הִיא בִרְשׁוּת הָרַבִּים סְפֵקוֹ טָהוֹר. אֲבָל כְּשֶׁהֵם שְׁתֵּי חָבִיּוֹת בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד אֵין לְטַמֵּא שְׁתֵּיהֶם, דְּמִמָּה נַפְשָׁךְ חַד מִנַּיְהוּ טְהוֹרָה, דְּלֹא יָלְפִינַן מִסּוֹטָה דִּסְפֵק טֻמְאָה בִרְשׁוּת הַיָּחִיד טָמֵא אֶלָּא דָבָר שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת. וְעַיֵּן בְּרֵישׁ פֶּרֶק ח' דְּנָזִיר:
יא וְיֵשׁ אֵם לַמִּקְרָא, הַמֵּ"ם בְּחוֹלָ"ם (וְעַיֵּן בְּכוֹרוֹת דַּף לד):
יב יַנִּיחֶנָּה בִּמְקוֹם תֻּרְפָּה. דְּמֵעַכְשָׁיו אֵינָהּ רְאוּיָה לַאֲכִילָה שֶׁמָּא טְמֵאָה הִיא, וְלֹא לְזִלּוּף שֶׁמָּא טְהוֹרָה וְאָסוּר לְאַבְּדָהּ, הִלְכָּךְ יְגַלֶּנָּה וְתִטַּמֵּא וּתְהֵא רְאוּיָה לְזִלּוּף. רַשִׁ"י:
משנה ט
יג חָבִית. רוֹצֶה לוֹמַר בְּחָבִית שֶׁל תְּרוּמָה. הָרַמְבַּ"ם:
יד יַצִּיל. וְאַל יְקַבְּלֶנָּה בְּכֵלִים טְמֵאִים כְּדֵי לְהַצִּיל הַחֻלִּין שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב בָּהֶן וְיֵאָסְרוּ. רַשִׁ"י:
משנה י
טו וְתִבָּלַע. שֶׁתִּבָּלַע וְתִשְׁקַע בַּקַּרְקַע. הָרַמְבַּ"ם: