עיקר תוספות יום טוב על משנה תענית· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ב
ד צַו. וְסוֹפוֹ תִּשְׁמְרוּ, לְכָל יִשְׂרָאֵל צִוָּה. וְאִי אֶפְשָׁר לְכָל יִשְׂרָאֵל כֻּלָּן שֶׁיִּהְיוּ עוֹמְדִין בָּעֲזָרָה בִּשְׁעַת קָרְבָּן:
ה הָרִאשׁוֹנִים. שְׁמוּאֵל וְדָוִד. רַשִׁ"י. וְכֵן כְּתִיב (בְּדִבְרֵי הַיָּמִים א ט) הֵמָּה יָסַד דָּוִד וּשְׁמוּאֵל הָרוֹאֶה בֶּאֱמוּנָתָם:
ו שֶׁל לְוִיִּם. שֶׁגַּם הֵמָּה נִתְחַלְּקוּ לְכ"ד מִשְׁמָרוֹת:
ז בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. פֵּרוּשׁ בֵּין אוֹתָן שֶׁהָיוּ רְחוֹקִים וּמִתְכַּנְּסִים בְּעָרֵיהֶם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, בֵּין אוֹתָן שֶׁהָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ: