עיקר תוספות יום טוב על משנה תענית· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה א
א מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא מִדְּרַבָּנָן. וְאַסְמְכוּהָּ מִדְּנִסְמְכָה פָּרָשַׁת כֹּהֵן מְבָרֵךְ לְפָרָשַׁת נָזִיר לוֹמַר מַה נָּזִיר אוֹסֵר בְּיַיִן אַף כֹּהֵן מְבָרֵךְ אָסוּר בְּיַיִן:
ב הַיְנוּ אַרְבָּעָה צוֹמוֹת תִּשְׁעָה בְאָב וְכוּ', דְּלֹא הֻקְבְּעוּ אֶלָּא לְאֵבֶל:
ג וּבִנְעִילַת שְׁעָרִים. בַּיְרוּשַׁלְמִי, אֵימָתַי נְעִילָה. יֵשׁ אוֹמְרִים נְעִילַת שַׁעֲרֵי מִקְדָּשׁ וְיֵשׁ אוֹמְרִים נְעִילַת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם שֶׁנּוֹעֲלִין אוֹתָן לְעֵת עֶרֶב בִּגְמַר תְּפִלָּה. רַשִׁ"י: