עיקר תוספות יום טוב על משנה תענית· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ט
לא לֹא יַשְׁלִימוּ. דְּאַכַּתִּי לֹא חָל עֲלַיְיהוּ תַּעֲנִית כִּי נָחְתֵי גְשָׁמִים. רַשִׁ"י:
לב קֹדֶם חֲצוֹת. דַּחֲצוֹת זְמַן אֲכִילָה הוּא, מֵחֲצוֹת וְאֵילָךְ חָל הַתַּעֲנִית, כֵּיוָן שֶׁלֹּא סָעֲדוּ בִּשְׁעַת סְעֻדָּה. רַשִׁ"י:
לג הַלֵּל הַגָּדוֹל. הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ [תְּהִלִּים קלו]. וּמִשּׁוּם דִּכְתִיב בֵּיהּ נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר נָאֶה לְהֵאָמֵר עַל הַשֹּׂבַע, רַשִׁ"י. וְדֶרֶךְ שִׁיר הוּא שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֶלָּא עַל הַשֹּׂבַע, אֲבָל בִּפְסוּקֵי דְזִמְרָה אוֹמְרִים: