עיקר תוספות יום טוב על משנה תענית· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ח
כ שֶׁלֹּא תָבֹא. לִישְׁנָא מַעַלְיָא נָקֵיט. רַשִׁ"י:
כא חוּץ כוּ'. לְפִי שֶׁאֵין מִתְפַּלְּלִין עַל רֹב טוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר [מַלְאָכִי ג] עַד בְּלִי דַי, עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר דַּי. גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ הָרַ"ן וְכֵיוָן שֶׁכָּךְ מִדָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכְּשֶׁהוּא נַעֲנֶה לְעַמּוֹ מַשְׁפִּיעַ לָהֶם מִטּוּבוֹ עַד שֶׁיִּבְלוּ כוּ', אֵין מִתְפַּלְּלִין עֲלֵיהֶם:
כב תַּנּוּרֵי כוּ'. שֶׁהֵם בַּחֲצֵרוֹת. רַשִׁ"י:
כג שֶׁלֹּא יִמּוֹקוּ. בָּטוּחַ הָיָה בִתְפִלָּתוֹ שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים הַרְבֵּה, הָרַ"ן:
כד עוּגָה. כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה חֲבַקּוּק הַנָּבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר (חֲבַקּוּק ב) עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י כְּמִין בֵּית הָאֲסוּרִים עָשָׂה וְיָשַׁב:
כה רַשִׁ"י. לְפִי שֶׁעַל יְדֵי רְשִׁימַת הָעֲגֻלָּה נַעֲשֵׂית מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ כְּמִין עוּגָה:
כו וּנְדָבָה. רָצוֹן וְעַיִן יָפָה. רַשִׁ"י:
כז מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. הֲדָא אָמְרָה הַר הַבַּיִת מְקוּרֶה הָיָה, וְתָנֵי כֵן אַסְטָיו לִפְנִים מֵאַסְטָיו הָיָה. יְרוּשַׁלְמִי:
כח אִם נִמְחֵת. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְאֶבֶן שֶׁתִּמָּחֶה, כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל עַל רֹב הַטּוֹבָה. הָרַ"ן. וּבַבְּרַיְתָא, הֵבִיאוּ לוֹ פַּר הוֹדָאָה, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כוּ' יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים וִיהֵא רֶוַח בָּעוֹלָם, מִיָּד נָשְׁבָה הָרוּחַ כוּ':
כט שֶׁהִטִּיחַ דְּבָרִים וְאָמַר לֹא כָךְ כוּ'. רַשִׁ"י. וּבַבְּרַיְתָא, שֶׁאִלּוּ שָׁנִים כִּשְׁנֵי אֵלִיָּהוּ שֶׁמַּפְתְּחוֹת גְּשָׁמִים בְּיָדוֹ, לֹא נִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל עַל יָדֶיךָ, דְּאֵלִיָּהוּ נִשְׁבַּע דְּלֹא יֵרְדוּ וְאַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ שֶׁיֵּרְדוּ, וְנִמְצָא דְּזֶה אוֹ זֶה בָּא לִידֵי שְׁבוּעַת שָׁוְא:
ל וּלְשׁוֹן אֲרָמִית הִיא. כִּי הַיְלָדִים רַכִּים [בְּרֵאשִׁית לג], תַּרְגּוּם אַרוּם טַלְיָא מְחַטְיָין: