עיקר תוספות יום טוב על משנה תענית· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ז
כו בְּמַשָּׂא וּמַתָּן. פֵּרוּשׁ שֶׁל שִׂמְחָה, דּוּמְיָא דְבִנְיָן וּנְטִיעָה. תּוֹסָפוֹת:
כז בְּאֵרוּסִין כוּ'. רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁלֹּא יִהְיוּ שָׂשִׂים כְּלָל, וְחָמִיר מִתִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁמְּאָרְסִין בּוֹ. תּוֹסָפוֹת:
כח הַנְּזוּפִין. כְּמוֹ גְּעוּרִין, תַּרְגּוּם וַיִּגְעַר בּוֹ וְנָזַף בֵּיהּ. הָרַמְבַּ"ם:
כט נִיסָן. שֶׁל תְּקוּפָה כְּשֶׁהִגִּיעַ הַשֶּׁמֶשׁ לִתְחִלַּת מַזַּל שׁוֹר. הָרַמְבַּ"ם. כְּלוֹמַר וְלֹא נִיסָן שֶׁל חֹדֶשׁ הַלְּבָנָה. וְהוּא מִירוּשַׁלְמִי:
ל וּלְנֻסַּח אַחֵר [וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים] מַתְנִיתִין הָכִי קָאָמַר, יָצָא נִיסָן וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים, שׁוּב סִימַן קְלָלָה הֵם כוּ':