עיקר תוספות יום טוב על משנה תענית· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ו
כב מִבְּעוֹד יוֹם. כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים בְּצוֹם כִּפּוּר. הָרַמְבַּ"ם:
כג וַאֲסוּרִין בִּמְלָאכָה. בַּגְּמָרָא פָּרֵיךְ בִּשְׁלָמָא כֻּלְּהוּ אִית בְּהוּ תַּעֲנוּג, אֲבָל מְלָאכָה צַעַר הוּא, וּמְשָׁנֵי אָמַר קְרָא [יוֹאֵל א] קַדְּשׁוּ צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה, כַּעֲצֶרֶת, מַה עֲצֶרֶת אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, אַף תַּעֲנִית אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה:
כד שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תַּעֲנִיּוֹת. מִנְיָנָא לָמָּה לִי, וְנִרְאֶה לִי לוֹמַר שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים. וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר דְּאָתֵי לְמֵימַר דְּאֵין גּוֹזְרִין עַל הַגְּשָׁמִים יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה עָשָׂר תַּעֲנִיּוֹת כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא:
כה וּפָשׁוּט דְּלֹא קָאָמְרֵי אֶלָּא בְּמִידֵי דְמֵיכָל, דְּאִם לֹא כֵן מַאי כְּבוֹד שַׁבָּת אִיכָּא. אֲבָל הָחֲנוּיוֹת הַמּוֹכְרוֹת שְׁאָר דְּבָרִים אֵין פּוֹתְחִין כְּלָל. בֵּית יוֹסֵף: