עיקר תוספות יום טוב על משנה תענית· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ב
ז וְאִם כֵּן רַבִּי יְהוּדָה פָּלֵיג. וְכֵן הוּא בְּהֶדְיָא בַּגְּמָרָא:
ח מִנְהָגָם הָיָה שֶׁהָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְּמוּסָף אֵינוֹ אוֹתוֹ שֶׁעוֹבֵר בְּשַׁחֲרִית. וּבַיְרוּשַׁלְמִי קָאָמַר אַמַּאי אֵינוֹ מַזְכִּיר מֵאוּרְתָא, פֵּרוּשׁ בִּתְפִלַּת עַרְבִית, וּמְשָׁנֵי דְּלֵית תַּמָּן כָּל עַמָּא, נִמְצָא זֶה מַזְכִּיר וְזֶה אֵינוֹ מַזְכִּיר, וְיִהְיֶה אֲגֻדּוֹת אֲגֻדּוֹת. וּפָרֵיךְ וְלִדְכְּרוּ בְּצַפְרָא, פֵּרוּשׁ בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית, וּמְשָׁנֵי דַּהֲווֹ סָבְרֵי מַדְכְּרֵי לֵיהּ מֵאוּרְתָא וּלְשָׁנָה הַבָּאָה יַזְכִּירוּ גַּם מִבָּעֶרֶב:
ט כֵּן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם אֲבָל אוֹמֵר וּמוֹרִיד הַטַּל. וְזֶה כְּמִנְהַג בְּנֵי סְפָרַד שֶׁנּוֹהֲגִים לְהַזְכִּיר בִּימוֹת הַחַמָּה מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַטַּל:
י אֵינוֹ כוּ'. יְרוּשַׁלְמִי, מַאי טַעֲמָא דְרַבִּי יְהוּדָה, כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ הַמּוֹעֲדוֹת בַּטַּל, מִפְּנֵי שֶׁהַטַּל סִימָן יָפֶה לָעוֹלָם, וְיַזְכִּיר מִבָּעֶרֶב כוּ' כְּדִלְעֵיל:
יא עַד שֶׁיַּעֲבֹר. אֶפְשָׁר לִי לוֹמַר שֶׁסּוֹבֵר דְּכֵיוָן דְּאֵין מַתְחִילִין לְהַזְכִּיר אֶלָּא בְּיוֹם טוֹב אַחֲרוֹן שֶׁל חָג, הָכִי נַמִּי אֵין פּוֹסְקִין אֶלָּא עַד שֶׁיַּעֲבֹר הַפֶּסַח, וְעוֹד שֶׁרְגִילִין לְהִתְאַחֵר בִּירוּשָׁלַיִם עַד שֶׁיַּעֲבֹר הַפֶּסַח וְאֵין כָּל כָּךְ עוֹבְרֵי דְרָכִים בְּחַג הַפֶּסַח שֶׁהַגְּשָׁמִים יַפְסִיקוּם, אֲבָל בִּימֵי הַסֻּכּוֹת סִימַן קְלָלָה הֵם:
יב שֶׁנֶּאֱמַר כוּ'. וְאִינָךְ סְבִירָא לֵיהּ דְּאֵין לְמֵדִין מֵהָא דְּנִבֵּא לִשְׁעָתוֹ שֶׁהָיָה שְׁנַת רְעָבוֹן וַעֲצִירַת גְּשָׁמִים שֶׁבִּשֵּׂר לָהֶם שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא אֲדָר וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים שֶׁיֵּצְאוּ וְיִזְרְעוּ: