עיקר תוספות יום טוב על משנה תענית· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה א
א דְּמִדְּקָתָנֵי מֵאֵימָתַי מִכְּלַל דִּפְשִׁיטָא לֵיהּ דְּחַיָּבִין לְהַזְכִּיר, וְהֵיכָא חָזִינַן, אֶלָּא אַיְדֵי כוּ'. וּמִבְּרָכוֹת פֶּרֶק ה' מִשְׁנָה ב' דְּתָנֵי מַזְכִּירִין כוּ' אֵין רְאָיָה, דַּהֲוָה אֲמִינָא דִּבְכָל הַשָּׁנָה קָאָמַר. אֲבָל אַדְּתָנֵי וּבֶחָג כוּ' אוֹרְחָא דְמִלְּתָא לְרַצּוֹת לִפְנֵי שְׁאֵלָה. תּוֹסָפוֹת:
ב מַזְכִּירִין. עַיֵּן בְּרָכוֹת (שָׁם. וְעַיֵּן שָׁם אוֹת ה):
ג הָרִאשׁוֹן. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְּמִלּוּלָב קָא גָּמַר לַהּ, שֶׁבָּא לְרַצּוֹת עַל הַמַּיִם וּמַתְחִילִין לִטֹּל מִיּוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן, הִלְכָּךְ בִּתְפִלַת יוֹצֵר נַמִּי שֶׁל יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים. וּמִיהוּ מֵאוּרְתָא לֹא מַתְחִילִין, כְּשֵׁם שֶׁאֵין מַתְחִילִין לִטֹּל אֶת הַלּוּלָב בַּלַּיְלָה:
ד לְהַזְכִּיר. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י לֹא אָמַרְתִּי לִשְׁאוֹל שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עַל הַגְּשָׁמִים בֶּחָג כְּגוֹן וְתֵן טַל וּמָטָר, אֶלָּא לְהַזְכִּיר בֶּחָג גְּבוּרוֹת שֶׁל מָקוֹם שֶׁמּוֹרִיד גְּשָׁמִים בְּעוֹנָתָן כְּלוֹמַר בִּזְמַנָּן:
ה בְּעוֹנָתוֹ. כְּשֵׁם שֶׁתְּחִיַּת הַמֵּתִים מַזְכִּיר כָּל הַשָּׁנָה כֻלָּהּ וְאֵינָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לְךָ בִּשְׁלָמָא תְּחִיַּת הַמֵּתִים מַזְכִּיר, דְּכֻלָּהּ יוֹמָא זִמְנֵיהּ הוּא, אֶלָּא גְּשָׁמִים הָתְנַן סוֹף פִּרְקִין יָצָא נִיסָן וְיָרְדוּ גְשָׁמִים סִימַן קְלָלָה. גְּמָרָא:
ו לְעוֹלָם כוּ'. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סְבִירָא לֵיהּ בַּבְּרַיְתָא בַּגְּמָרָא דְּאִם בָּא לְהַזְכִּיר כָּל הַשָּׁנָה כֻלָּהּ מַזְכִּיר, דִּלְעוֹלָם בְּעוֹנָתוֹ מַשְׁמַע, מִיהוּ עַד הַשְׁתָּא לֹא רָמֵי עֲלֵיהּ חוֹבָה, אֲבָל בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן חוֹבָה לְרַצּוֹת לִפְנֵי שְׁאֵלָה, שֶׁכָּל הַבָּא לְבַקֵּשׁ מַקְדִּים וּמְרַצֶּה. תּוֹסָפוֹת: