עיקר תוספות יום טוב על משנה תמיד· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ה
טו תְּאֵנָה. וְאִי נַמִּי שֶׁל אֱגוֹז וְשֶׁל עֵץ שֶׁמֶן. אֶלָּא חַד מִתְּלַת נָקַט. וְרַשִׁ"י כָתַב, בְּשֶׁל תְּאֵנָה הָיוּ רְגִילִים. וְטַעַם אַגָּדָה הוּא, שֶׁבּוֹ הָיְתָה תַקָּנָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגוֹרוֹת:
טז שְׁנִיָּה. דְּמַעֲרָכָה גְדוֹלָה כַּפָּרָתָהּ מְרֻבָּה, הִלְכָּךְ אַקְדְּמוּהָּ. וְאִי בָעֵית אֵימָא, אִי לֹא מַשְׁכַּח עֵצִים לְמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה מִי לֹא מְעַיֵּל מִמַּעֲרָכָה גְדוֹלָה. גְּמָרָא:
יז מִכְּנֶגֶד כוּ' דְּרוֹמִית. שֶׁכָּל הַנִּטָּל מֵעַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן לִנָּתֵן בִּפְנִים אֵינוֹ נִטָּל אֶלָּא בְסָמוּךְ שֶׁאֵין לִפְנִים מִמֶּנּוּ, כִּדְגָמְרִינַן לְהוּ בַגְּמָרָא רֵישׁ פֶּרֶק ו' דִּזְבָחִים:
יח מָשׁוּךְ כוּ'. טַעֲמָא, דְּקָסָבְרָה מַתְנִיתִין כֻּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בַּצָּפוֹן קָאֵי, וּפֶתַח הַהֵיכָל בְּאֶמְצַע הָעֲזָרָה רֹחַב עֶשֶׂר אַמּוֹת, נִמְצָא שֶׁאֵין מִן הַמִּזְבֵּחַ לִפְנֵי הַפֶּתַח אֶלָּא חָמֵשׁ צְפוֹנִיּוֹת, וּמֵהֶן אַמָּה יְסוֹד וְאַמָּה סוֹבֵב וְאַמָּה מְקוֹם הַקֶּרֶן וְאַמָּה מְקוֹם רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, וּלְהָכִי קָאָמַר מָשׁוּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, לְלַמֶּדְךָ שֶׁיְּסַדְּרָהּ חוּצָה מֵאֵלּוּ הָאַרְבַּע אַמּוֹת יְסוֹד וְסוֹבֵב וְקֶרֶן וְהִלּוּךְ, שֶׁתְּהֵא הַמַּעֲרָכָה כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, דְּכִי מַסְּגֵי לַצָּפוֹן טְפֵי, תּוּ לֵיכָּא פֶתַח כוּ'. גְּמָרָא שָׁם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יט הִצִּיתוּ כוּ'. וְאַכַּתִּי הֲוָה חֲדָא לְקִיּוּם הָאֵשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב בַּמִּשְׁנָה דִלְעֵיל. וְלָא חֲשִׁיב אֶלָּא הָנָךְ תַּרְתֵּי דְּדָמְיָן לַהֲדָדֵי וּמַצִּיתִין אוֹתָן בְּיַחַד וּמֵחַד קְרָא מַפִּיק לְהוּ. תּוֹסָפוֹת:
כ וּבָעֲזָרָה אִי אֶפְשָׁר לְפַיֵּס, דְּאֵין נָכוֹן לַעֲמֹד בָּעֲזָרָה בְּלֹא מִצְנֶפֶת, כִּדְאָמַר בְּיוֹמָא דַּף כ"ה הַמְמֻנֶּה בָא וְנוֹטֵל מִצְנֶפֶת שֶׁל אֶחָד כוּ'. אִי נַמִּי מִשּׁוּם דַּהֲווּ קָיְמֵי [כִּבְכוּלְיַאר] מִסָּבִיב, אִי אֶפְשָׁר, דַּהֲווּ אֲחוֹרַיִם לַבַּיִת. תּוֹסָפוֹת וְהַמְפָרֵשׁ: