אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה תמיד· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ב

פרק א

משנה א

א הוֹאִיל וְרוֹצִין לְקַדֵּשׁ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם לְצֹרֶךְ עֲבוֹדָה רַשָּׁאִים לָלֶכֶת בֵּין הָאוּלָם לַמִּזְבֵּחַ. מְפָרֵשׁ:

ב הַמַּגְרֵפוֹת. יָעִים לְהָסִיר אֶת הַדֶּשֶׁן וּלְפַנּוֹתוֹ לַתַּפּוּחַ:

ג הַצִּנּוֹרוֹת. מַזְלְגוֹת לְהָסִיר אֶת הָאֵבָרִים. מְפָרֵשׁ:

ד וְעָלוּ כוּ'. וְקֹדֶם תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת, לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לְהָרִים תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן קֹדֶם שֶׁיְּפַנּוּ אֶת הַדֶּשֶׁן לַתַּפּוּחַ. מְפָרֵשׁ:

ה וְהַפְּדָרִים. הַחֲלָבִים. וְכֻלָּם נִקְרְאוּ כֵן עַל שֵׁם הַפֶּדֶר שֶׁבַּכָּתוּב:

ו סוֹדְרִין כוּ'. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפָּסְלוּ בְּלִינָה, שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהַקְטִירָן עַד [לְמָחָר] לְאַחַר שֶׁיַּקְטִירוּ אֵבְרֵי תָמִיד, וְאִם לֹא סִדְּרָן עַל הַמִּזְבֵּחַ הָיוּ נִפְסָלִים בְּלִינָה כוּ'. וְאָמְרִינַן בִּזְבָחִים דַּף פ"ז דְּאֵין לִינָה בַּמִּזְבֵּחַ, וְכֶבֶשׁ הֲרֵי הוּא כְמִזְבֵּחַ לְכָל דָּבָר. וּלְאַחַר שֶׁיְּסַדְּרוּ אֶת הַמַּעֲרָכוֹת יַחֲזִירוּ אֶת הָאֵבָרִים עַל הַמַּעֲרָכָה וְיָצִיתוּ בָהּ הָאוּר:

משנה ב

ז הֵחֵלּוּ. הִתְחִילוּ. מְפָרֵשׁ:

ח וְאַחַר כָּךְ גּוֹרְפִין מֵהַכְּרִי הַהוּא וּמוֹצִיאִין אֶל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן עַד שֶׁמְּבַעֲרִין הָאֵפֶר מִן הַמִּזְבֵּחַ, וְהוּא הַנִּקְרָא דִשּׁוּן הַמִּזְבֵּחַ עַל הָאֱמֶת, זוּלָתִי בַמּוֹעֲדִים כוּ'. הָרַמְבַּ"ם:

ט הַכֹּהֵן. מִי שֶׁמֻּטָּל עָלָיו לַעֲשׂוֹת. מְפָרֵשׁ. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב, כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה מִן הַכֹּהֲנִים כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ג

י וְקַשְׁיָא לִי לִישְׁנָא דְּהֵחֵלּוּ מַעֲלִין שֶׁהוּא לְשׁוֹן רַבִּים, וּבְמִשְׁנָה ה'‏ פֶּרֶק ב'‏ דְּיוֹמָא כָּתַבְתִּי דְּמִדִּכְתִיב וּבִעֵר יָלְפִינַן דְּבַבֹּקֶר כֹּהֵן אֶחָד מַעֲלֶה אוֹתָם. וּבְדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ם מַשְׁמַע דְּגִזְרִין דְּהָכָא לָאו שְׁנֵי גִזְרִים הֵם, אֶלָּא בְּכָל עֲצֵי מַעֲרָכָה [דְּמַעֲרָכָה גְדוֹלָה] מַיְרֵי. וְזֶה לְשׁוֹן הַמְפָרֵשׁ, הַזּוֹכֶה בִּתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן זָכָה בְּסִדּוּר הַמַּעֲרָכָה וּבִשְׁנֵי גִזְרִין. וְהָא דְקָתָנֵי הֵחֵלּוּ מַעֲלִין, רָצָה לוֹמַר שֶׁהָיוּ מְסַיְּעִין לוֹ, שֶׁהֵם הָיוּ מַעֲלִין הָעֵצִים וְהוּא סִדְּרָן. וְסִדּוּר הַשְּׁנֵי גִזְרִין הָיָה אַחַר מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

יא אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר דְּטַעֲמָא מִשּׁוּם יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מְפָרֵשׁ:

משנה ד

יב וְהוּא הַמָּקוֹם שֶׁמַּאֲחִיזִים בּוֹ הָאוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב בְּמִשְׁנָה ח'‏ פֶּרֶק ג'‏ דְּפָרָה, אֶלָּא דִּתְנַן [הָתָם] חַלּוֹנוֹת מִלְּבַד וַחֲזִיתָהּ, וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ דְּחַלּוֹן וּפֶתַח שְׁנֵיהֶם לְהַאֲחִיז הָאוּר, וּפֶתַח הוּא גָדוֹל מֵחַלּוֹן וּבוֹ מַאֲחִיזִין תְּחִלָּה בְּאֵשׁ גְּדוֹלָה, וְחַלּוֹנוֹת קְטַנּוֹת מִפֶּתַח, וּבַמְּקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ עֵצִים עָבִים שֶׁלֹּא יֵאָחֵז אוּר בָּהֶם מֵחֲמַת הָאֵשׁ שֶׁבַּפֶּתַח, וְלָכֵן מְפַתְּחִין חַלּוֹנוֹת שָׁם כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הָאוּר עַצְמוֹ לְשָׁם. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

יג וְרָאשֵׁי כוּ'. שֶׁלֹּא יִדְחֲקוּ מַהֲלַךְ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים שֶׁהָיָה אַמָּה, שֶׁלֹּא יִקָּרְעוּ וְלֹא יִשָּׂרְפוּ בִגְדֵיהֶם. הָרַאֲבַ"ד:

יד מַצִּיתִין כוּ'. וְהַצָּתַת הָאֲלִיתָא נַפְקָא לָן בְּיוֹמָא דַּף כ"ד מִוְּעָרְכוּ עֵצִים עַל הָאֵשׁ, דְּהָכִי קָאָמַר וְנָתְנוּ בְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְאַחַר כָּךְ וְעָרְכוּ עֵצִים עַל הָאֵשׁ. וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים, וְעָרְכוּ, עֵצִים עַל גַּבֵּי אֵשׁ וְלֹא אֵשׁ עַל גַּבֵּי עֵצִים:

משנה ה

טו תְּאֵנָה. וְאִי נַמִּי שֶׁל אֱגוֹז וְשֶׁל עֵץ שֶׁמֶן. אֶלָּא חַד מִתְּלַת נָקַט. וְרַשִׁ"י כָתַב, בְּשֶׁל תְּאֵנָה הָיוּ רְגִילִים. וְטַעַם אַגָּדָה הוּא, שֶׁבּוֹ הָיְתָה תַקָּנָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגוֹרוֹת:

טז שְׁנִיָּה. דְּמַעֲרָכָה גְדוֹלָה כַּפָּרָתָהּ מְרֻבָּה, הִלְכָּךְ אַקְדְּמוּהָּ. וְאִי בָעֵית אֵימָא, אִי לֹא מַשְׁכַּח עֵצִים לְמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה מִי לֹא מְעַיֵּל מִמַּעֲרָכָה גְדוֹלָה. גְּמָרָא:

יז מִכְּנֶגֶד כוּ'‏ דְּרוֹמִית. שֶׁכָּל הַנִּטָּל מֵעַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן לִנָּתֵן בִּפְנִים אֵינוֹ נִטָּל אֶלָּא בְסָמוּךְ שֶׁאֵין לִפְנִים מִמֶּנּוּ, כִּדְגָמְרִינַן לְהוּ בַגְּמָרָא רֵישׁ פֶּרֶק ו'‏ דִּזְבָחִים:

יח מָשׁוּךְ כוּ'. טַעֲמָא, דְּקָסָבְרָה מַתְנִיתִין כֻּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בַּצָּפוֹן קָאֵי, וּפֶתַח הַהֵיכָל בְּאֶמְצַע הָעֲזָרָה רֹחַב עֶשֶׂר אַמּוֹת, נִמְצָא שֶׁאֵין מִן הַמִּזְבֵּחַ לִפְנֵי הַפֶּתַח אֶלָּא חָמֵשׁ צְפוֹנִיּוֹת, וּמֵהֶן אַמָּה יְסוֹד וְאַמָּה סוֹבֵב וְאַמָּה מְקוֹם הַקֶּרֶן וְאַמָּה מְקוֹם רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, וּלְהָכִי קָאָמַר מָשׁוּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, לְלַמֶּדְךָ שֶׁיְּסַדְּרָהּ חוּצָה מֵאֵלּוּ הָאַרְבַּע אַמּוֹת יְסוֹד וְסוֹבֵב וְקֶרֶן וְהִלּוּךְ, שֶׁתְּהֵא הַמַּעֲרָכָה כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, דְּכִי מַסְּגֵי לַצָּפוֹן טְפֵי, תּוּ לֵיכָּא פֶתַח כוּ'. גְּמָרָא שָׁם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

יט הִצִּיתוּ כוּ'. וְאַכַּתִּי הֲוָה חֲדָא לְקִיּוּם הָאֵשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב בַּמִּשְׁנָה דִלְעֵיל. וְלָא חֲשִׁיב אֶלָּא הָנָךְ תַּרְתֵּי דְּדָמְיָן לַהֲדָדֵי וּמַצִּיתִין אוֹתָן בְּיַחַד וּמֵחַד קְרָא מַפִּיק לְהוּ. תּוֹסָפוֹת:

כ וּבָעֲזָרָה אִי אֶפְשָׁר לְפַיֵּס, דְּאֵין נָכוֹן לַעֲמֹד בָּעֲזָרָה בְּלֹא מִצְנֶפֶת, כִּדְאָמַר בְּיוֹמָא דַּף כ"ה הַמְמֻנֶּה בָא וְנוֹטֵל מִצְנֶפֶת שֶׁל אֶחָד כוּ'. אִי נַמִּי מִשּׁוּם דַּהֲווּ קָיְמֵי [כִּבְכוּלְיַאר] מִסָּבִיב, אִי אֶפְשָׁר, דַּהֲווּ אֲחוֹרַיִם לַבַּיִת. תּוֹסָפוֹת וְהַמְפָרֵשׁ:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה תמיד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה