עיקר תוספות יום טוב על משנה תמיד· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה א
א הוֹאִיל וְרוֹצִין לְקַדֵּשׁ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם לְצֹרֶךְ עֲבוֹדָה רַשָּׁאִים לָלֶכֶת בֵּין הָאוּלָם לַמִּזְבֵּחַ. מְפָרֵשׁ:
ב הַמַּגְרֵפוֹת. יָעִים לְהָסִיר אֶת הַדֶּשֶׁן וּלְפַנּוֹתוֹ לַתַּפּוּחַ:
ג הַצִּנּוֹרוֹת. מַזְלְגוֹת לְהָסִיר אֶת הָאֵבָרִים. מְפָרֵשׁ:
ד וְעָלוּ כוּ'. וְקֹדֶם תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת, לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לְהָרִים תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן קֹדֶם שֶׁיְּפַנּוּ אֶת הַדֶּשֶׁן לַתַּפּוּחַ. מְפָרֵשׁ:
ה וְהַפְּדָרִים. הַחֲלָבִים. וְכֻלָּם נִקְרְאוּ כֵן עַל שֵׁם הַפֶּדֶר שֶׁבַּכָּתוּב:
ו סוֹדְרִין כוּ'. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפָּסְלוּ בְּלִינָה, שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהַקְטִירָן עַד [לְמָחָר] לְאַחַר שֶׁיַּקְטִירוּ אֵבְרֵי תָמִיד, וְאִם לֹא סִדְּרָן עַל הַמִּזְבֵּחַ הָיוּ נִפְסָלִים בְּלִינָה כוּ'. וְאָמְרִינַן בִּזְבָחִים דַּף פ"ז דְּאֵין לִינָה בַּמִּזְבֵּחַ, וְכֶבֶשׁ הֲרֵי הוּא כְמִזְבֵּחַ לְכָל דָּבָר. וּלְאַחַר שֶׁיְּסַדְּרוּ אֶת הַמַּעֲרָכוֹת יַחֲזִירוּ אֶת הָאֵבָרִים עַל הַמַּעֲרָכָה וְיָצִיתוּ בָהּ הָאוּר: