עיקר תוספות יום טוב על משנה תמורה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ג
ה דְּהָא בְּכֻלְּהוּ אִיכָּא לְמֵידַק, יָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ, הָא הֵבִיא מֵאֶחָד מֵהֶן, הַשֵּׁנִי יוֹלִיכֵם לְיַם הַמֶּלַח. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו וְלִישְׁנָא דְּמַתְנִיתִין כוּ' הָכִי קָאָמְרָה, אֵין חַטָּאת מֵתָה וַדַּאי בֵּין אֲבוּדָה בֵּין אֵינָהּ אֲבוּדָה אֶלָּא כוּ'. וְכֵן לְרַב הוּנָא הָכִי קָאָמַר, אֵין חַטָּאת מֵתָה דְּלֹא נוּכַל לִמְצֹא לָהּ תַּקָּנָה אֶלָּא שֶׁנִּמְצֵאת אַחַר שֶׁכִּפְּרוּ, דְּאָז אֵין לָהּ תַּקָּנָה. תּוֹסָפוֹת:
ז וּמַתְנִיתִין דְּרֵישׁ פֶּרֶק ו' דְּיוֹמָא דְּתָנֵי אֵין חַטַּאת צִבּוּר מֵתָה, מַשְׁמַע אֲבָל דְּיָחִיד מֵתָה אַף עַל גַּב דַּהֲוֵי כְּמַפְרִישׁ לָאָבוּד שֶׁמַּפְרִישׁוֹ מִפְּנֵי הָרִאשׁוֹן שֶׁמֵּת, כְּרַבִּי אָתְיָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: