עיקר תוספות יום טוב על משנה שקלים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ב
ז כְּלוֹמַר פּוֹדִים אֶת הַנִּפְדֶּה מֵהֶן וּמוֹצִיאִין אוֹתָן הַדְּבָרִים הָרְאוּיִים לָהֶם לְהוֹצִיאָן. הָרַמְבַּ"ם:
ח וְכוּלְהוּ יָלִיף בַּיְרוּשַׁלְמִי מֵהַקְּרָא [דִּבְרֵי הַיָּמִים ב לא] וִיחִיאֵל וַעֲזַזְיָהוּ וְנַחַת (גִּזְבָּרִין) וַעֲשָׂאֵל וִירִימוֹת וְיוֹזָבָד וֶאֱלִיאֵל וְיִסְמַכְיָהוּ וּמַחַת וּבְנָיָהוּ (מַרְכּוֹלִין) פְּקִידִים מִיַּד כָּנַנְיָהוּ וְשִׁמְעִי אָחִיו (קְתִילוֹקִין), בְּמִפְקַד יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וַעֲזַרְיָהוּ נְגִיד בֵּית הָאֱלֹהִים, וּפֵרֵשׁ בִּיפֵה מַרְאֶה דְּהָא פְּשִׁיטָא דְּהַגִּזְבָּרִים שְׁלֹשָׁה, שֶׁהֲרֵי מְמוּנִין עַל דָּבָר שֶׁבַּמָּמוֹן דְּבָעִינַן שְׁלֹשָׁה כְּדִתְנָן בְּסוֹף פֵּאָה, הִלְכָּך פַּסְקֵיהּ לִקְרָא דִּשְׁלֹשָׁה מִנַּיְהוּ הֵם הַגִּזְבָּרִין וְהַשְּׁאָר הֵם אֲמַרְכָּלִין וְהֵם שִׁבְעָה. וּבְמִנּוּי הַקְּתִילוֹק אִיתָא בַּיְרוּשַׁלְמִי הַמֶּלֶךְ וְכֹהֵן גָּדוֹל כְּשֶׁהוּא חוֹתֵם הַגִּזְבָּר חוֹתֵם וְנוֹתְנוֹ לַאֲמַרְכָּל, אֲמַרְכָּל חוֹתֵם וְנוֹתְנוֹ, לַקְּתִילוֹק, קְתִילוֹק חוֹתֵם וְנוֹתְנוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל, כֹּהֵן גָּדוֹל נוֹתְנוֹ לַמֶּלֶךְ:
ט חוּץ כוּ'. וְתֵימַהּ, דִּפְתַחְיָה שֶׁעַל הַקִּנִּין וּנְחוּנְיָא חוֹפֵר שִׁיחִין גַּם כֵּן בְּדָבָר שֶׁבְּמָמוֹן הָיוּ, וִיחִידִים הֵם: