עיקר תוספות יום טוב על משנה שקלים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ד
ד לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, וְקַיִץ שֵׁם לִימוֹת הַחַמָּה, מִלָּשׁוֹן (זְכַרְיָה יד) בַּקַּיִץ וּבַחֹרֶף יִהְיֶה. וּפֵרוּשׁ הַקַּיִץ רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁמְיַבְּשִׁין הַתְּאֵנִים וְהָעֲנָבִים וְאוֹכְלִין אוֹתָן:
ה וְאַף עַל גַּב דְּאִיכָּא שְׁיָרֵי הַלִּשְׁכָּה עַצְמָהּ, וְאֵימָא אוֹתָן שִׁירַיִם, מְשָׁנֵי בַּגְּמָרָא דְּדָרִישׁ הֵ"א דְּהַכֶּסֶף כֶּסֶף הָרִאשׁוֹן, כְּלוֹמַר שֶׁנִּתְרַם וְלָקוּחַ רִאשׁוֹן, מַה יִּהְיֶה שְׁאָר מִמֶּנּוּ, יִהְיֶה לִכְלֵי שָׁרֵת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו וְאֵין זֶה מִשְׂתַּכֵּר בְּשֶׁל הֶקְדֵּשׁ, אֶלָּא שֶׁהַהֶקְדֵּשׁ קָרוֹב לְשָׂכָר וְאֵין לוֹ הֶפְסֵד. וְהָרַאֲבַ"ד כָּתַב דְּהָא דְּאֵין מִשְׂתַּכְּרִין כוּ', הָנֵי מִילֵי פֵּרוֹת, שֶׁהוּא כְּעֵין גְּנוּת וְהוּא דֶּרֶךְ עֲנִיּוּת, אֲבָל נְסָכִים שֶׁהֵן צָרְכֵי צִבּוּר לוֹקְחִין, וְאִם הוֹתִירוּ, מוֹכְרִין לִיחִידִים: