עיקר תוספות יום טוב על משנה שקלים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד
משנה א
א שׁוֹמְרֵי סְפִיחִים. הִקְשׁוּ בַּתּוֹסָפוֹת דְּהָא דָּבָר הַשָּׁמוּר אָסוּר כְּדִתְנָן בְּפֶרֶק ט' דִּשְׁבִיעִית, וְאֵין לְהַקְרִיב לַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא דָּבָר הַמֻּתָּר לְיִשְׂרָאֵל. וְתֵרְצוּ שֶׁלֹּא שׁוֹמְרִין אוֹתָהּ אֶלָּא מוֹנְעִין רַגְלֵי בְּהֵמָה מִשָּׁם, וּמוֹדִיעִין לִבְנֵי אָדָם שֶׁהֵם לְצֹרֶךְ:
ב יֵשׁ לְהַקְשׁוֹת דְּיִתְנַדֵּב לִשְׁמֹר וּשְׁלוּחֵי בֵּית דִּין יְבִיאוּם, וְהַשְׁתָּא לֹא קָנָה לָהֶם מֵעוֹלָם, וְאֶפְשָׁר דִּסְבִירָא לֵיהּ לְהָרַ"ב כְּלִישָׁנָא בַּגְּמָרָא בְּסוֹף בָּבָא מְצִיעָא דְּהַבָּטָה בְּהֶפְקֵר קַנְיָא, וַאֲפִלּוּ אִי לֹא קַנְיָא אִי אֶפְשָׁר לַשּׁוֹמֵר שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה כָּל דְּהוּ. וְרַבִּי יוֹסֵי סְבִירָא לֵיהּ לֹא חַיְשִׁינַן שֶׁמָּא לֹא יִמְסְרֵם יָפֶה יָפֶה, וּלְפִיכָךְ קָרְבַּן יָחִיד מִשְׁתַּנֶּה. וַחֲכָמִים סְבִירָא לְהוּ חַיְשִׁינַן. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְעַיֵּן עוֹד:
משנה ב
ג שֶׁבֵּין קַרְנָיו. וְאִיכָּא לִסְפוּקֵי בַּלָּשׁוֹן שֶׁבַּשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים, וְשֶׁקּוֹשְׁרִין בְּפִתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל:
משנה ד
ד לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, וְקַיִץ שֵׁם לִימוֹת הַחַמָּה, מִלָּשׁוֹן (זְכַרְיָה יד) בַּקַּיִץ וּבַחֹרֶף יִהְיֶה. וּפֵרוּשׁ הַקַּיִץ רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁמְיַבְּשִׁין הַתְּאֵנִים וְהָעֲנָבִים וְאוֹכְלִין אוֹתָן:
ה וְאַף עַל גַּב דְּאִיכָּא שְׁיָרֵי הַלִּשְׁכָּה עַצְמָהּ, וְאֵימָא אוֹתָן שִׁירַיִם, מְשָׁנֵי בַּגְּמָרָא דְּדָרִישׁ הֵ"א דְּהַכֶּסֶף כֶּסֶף הָרִאשׁוֹן, כְּלוֹמַר שֶׁנִּתְרַם וְלָקוּחַ רִאשׁוֹן, מַה יִּהְיֶה שְׁאָר מִמֶּנּוּ, יִהְיֶה לִכְלֵי שָׁרֵת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו וְאֵין זֶה מִשְׂתַּכֵּר בְּשֶׁל הֶקְדֵּשׁ, אֶלָּא שֶׁהַהֶקְדֵּשׁ קָרוֹב לְשָׂכָר וְאֵין לוֹ הֶפְסֵד. וְהָרַאֲבַ"ד כָּתַב דְּהָא דְּאֵין מִשְׂתַּכְּרִין כוּ', הָנֵי מִילֵי פֵּרוֹת, שֶׁהוּא כְּעֵין גְּנוּת וְהוּא דֶּרֶךְ עֲנִיּוּת, אֲבָל נְסָכִים שֶׁהֵן צָרְכֵי צִבּוּר לוֹקְחִין, וְאִם הוֹתִירוּ, מוֹכְרִין לִיחִידִים:
משנה ה
ז דַּהֲלָכָה לְמֹשֶׁה בְּסִינַי הֵם מִשְׁקַל הַסַּמְמָנִים. הָרַמְבַּ"ם:
ח וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְמַלְּאוֹת מֵהֶן לְשָׁנִים מְעֻבָּרוֹת, מִכָּל מָקוֹם צְרִיכִין הָיוּ לְחַדֵּשׁ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה. תּוֹסָפוֹת:
ט דִּבְלֹא חֻלִּין אִי אֶפְשָׁר לִפְדּוֹתָהּ מִמְּעוֹת תְּרוּמָה הַחֲדָשָׁה, שֶׁאֵין הֶקְדֵּשׁ מִתְחַלֵּל עַל הֶקְדֵּשׁ. רַשִׁ"י:
י מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה. וְאִם תֹּאמַר לְרַבִּי עֲקִיבָא דִּלְקַמָּן מִשְׁנָה ו' דְּאָמַר הֶקְדֵּשׁ מִתְחַלֵּל עַל הַמְּלָאכָה, לָמָּה לִי כֻּלֵּי הַאי, יִתְּנוּ הַקְּטֹרֶת מִתְּחִלָּה לָאֻמָּנִין בִּשְׂכָרָן. יֵשׁ לוֹמַר הָנֵי מִילֵי בִּקְטֹרֶת דְּיָחִיד, כְּגוֹן בְּמַקְדִּישׁ נְכָסָיו כוּ', אֲבָל בְּשֶׁל צִבּוּר הֶחְמִירוּ טְפֵי. אִי נַמִּי הָכָא מַיְרֵי בִּשְׂכַר פִּטּוּם אֻמָּנֵי הַקְּטֹרֶת שֶׁל שָׁנָה חֲדָשָׁה, וְצָרִיךְ לָתֵת לָהֶם מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה. תּוֹסָפוֹת:
משנה ו
יא תּוֹסָפוֹת. וְתֵימַהּ, דִּבְמִשְׁנָה ח' תְּנַן לְשֶׁיֵּשׁ בָּהֶן יֵינוֹת כוּ' שֶׁיִּמְכְּרוּ כוּ', וּבַיְרוּשַׁלְמִי מוֹקֵי לַהּ בְּמוֹתַר הַקְּטֹרֶת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יב וּמַאֲמַר בֶּן עַזַּאי שָׁוֶה לַמַּאֲמָר הַנִקְדָּם בַּקְּטֹרֶת, וּלְפִיכָךְ אֲנִי אוֹמֵר הֲלָכָה כְּבֶן עַזַּאי. הָרַמְבַּ"ם:
יג וְחוֹזְרִין כוּ'. אָתְיָא כְּכֻלֵּי עָלְמָא. וְכֵן הָכִי נַמִּי וְאִם לָאו כוּ' כְּדִלְעֵיל:
משנה ח
יד וְהוּא רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוֹעַ. כֶּסֶף מִשְׁנֶה:
משנה ט
טו וְהוּא מִלָּה עִבְרִית, [מִשְׁלֵי כג] כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ. וְעִנְיָנוֹ שֶׁנּוֹתְנִין שִׁעוּר לְאוֹתוֹ דָּבָר. הָרַמְבַּ"ם:
טז לְסַפֵּק. שֶׁיִּמְכֹּר לָנוּ כְּדֵי צְרָכֵינוּ. וְסִפּוּק הוּא הַשְׁלָמַת הַצֹּרֶךְ, תַּרְגּוּם וּמָצָא לָהֶם הֲיְסַפְּקוּן לְהוֹן. וְעִבְרִי מַמָּשׁ, [מְלָכִים א כ] אִם יִשְׂפֹּק עֲפַר שֹׁמְרוֹן, בִּמְלֹאת שִׂפְּקוֹ [אִיוֹב כ]. הָרַמְבַּ"ם:
יז וְתַנָּא חָדָא נָקַט. אִי נַמִּי לְפִי שֶׁהַסֹּלֶת עִקָּר וְהַשֶּׁמֶן טָפֵל שֶׁהוּא נִבְלָל, וְכֵן יַיִן נַמִּי טָפֵל לָאֲכִילָה, הִלְכָּךְ נִקְרְאוּ כֻּלָּם בְּשֵׁם סְלָתוֹת:
יח וְאַכַּתִּי קַשְׁיָא, דְּתֵינַח שֶׁהַגִּזְבָּרִין אֵינָם מְחֻיָּבִים לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ הַשָּׁלֹשׁ, לְפִי שֶׁלֹּא מָשְׁכוּ, אֲבָל שֶׁיְּהֵא מְחֻיָּב לְסַפֵּק בְּאַרְבַּע לָאו טַעֲמָא קָאָמַר. אֶלָּא נִרְאֶה שֶׁכֵּן הוּא תְּנַאי בֵּית דִּין, שֶׁיְּהֵא מְחֻיָּב לְסַפֵּק בְּאַרְבַּע כְּפִי הַשַּׁעַר, וְשֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ הַגִּזְבָּרִין לִטְרֹחַ וְלֵילֵךְ לְמוֹכְרִים אֲחֵרִים. וְהַיְנוּ נַמִּי טַעֲמָא דְּאַחְרָיוּת הַהַתְלָעָה וְהַחִמּוּץ עַל הַמְסַפֵּק וַאֲפִלּוּ מָשַׁךְ הַגִּזְבָּר: