עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק כד · משנה ד
ח הַתָּלוּשׁ מֵאֶתְמוֹל, דִּמְחֻבָּר כֵּיוָן דְּלֹא לִקְּטוֹ מִבְּעוֹד יוֹם אַקְצִינְהוּ מִדַּעְתֵּיהּ. בֵּית יוֹסֵף:
ט וּתְמִיהָה דְּהָא אַף לְאָדָם לֹא קַיְּמֵי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת [לִשְׁחֹט], מִסְּפֵק שַׁבָּת. וּבַגְּמָרָא פְּסָחִים דַּף נ"ו קָאָמַר מֵהַךְ מִשְׁנָה דִּלְרַבִּי יְהוּדָה מוּכָן לָאָדָם לֹא הָוֵי מוּכָן לַבְּהֵמָה. וּפֵרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּמוּכָן לָאָדָם הַיְנוּ שֶׁעוֹמֶדֶת לַאֲכִילַת אָדָם וְלֹא הִקְצוּהָּ שֶׁלֹּא יֵהָנֶה בָּהּ אָדָם, אֶלָּא שֶׁאֲסוּרָה מֵחֲמַת אִסּוּר שַׁבָּת, וְהִלְכָּךְ אִי לָאו דְּאָמְרִינַן מוּכָן לָאָדָם לֹא הָוֵי מוּכָן לַכְּלָבִים הָוֵי שָׁרֵי לִתֵּן לַכְּלָבִים, דְּלִכְלָבִים רָאוּי אֲפִלּוּ חַיִּים כְּגוֹן עוֹפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: