עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק כד · משנה א
א וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י. וְיֵשׁ לְהַקְשׁוֹת דִּלְקַמָּן גַּבֵּי מֵנִיחַ כִּיסוֹ עַל הַחֲמוֹר מְפָרֵשׁ הָרַ"ב מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ, וְהָכָא בָּעִינַן מִבְּעוֹד יוֹם. וְהָרֹא"שׁ הִקְשָׁה דְּמַה צָּרִיךְ לַטַּעַם דְּנָכְרִי אִי אַתָּה מְצֻוֶּה כוּ', הָא בֵּית הִלֵּל מַתִּירִין מִבְּעוֹד יוֹם עַל יְדֵי קְצִיצַת שָׂכָר, וּמַסִּיק דְּאֵין הָכִי נַמִּי דְּהָכָא מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ מַיְרֵי. וְכָתַב בֵּית יוֹסֵף סִימָן רס"ו דְּאַף עַל פִּי שֶׁהַמָּעוֹת מֻקְצִין הֵם בִּמְקוֹם פְּסֵידָא לֹא גָּזְרוּ:
ב וּלְהָכִי אִי לֵית לֵיהּ לֹא נָכְרִי וְלֹא חֲמוֹר עָשׂוּ חֲזַ"ל עוֹד תַּקָּנָה אַחֶרֶת, שֶׁמּוֹלִיכוֹ בְּעַצְמוֹ בְּפָחוֹת פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת, אֶלָּא שֶׁחַכְמֵי הַמִּשְׁנָה לֹא רָצוּ לְגַלּוֹת תַּקָּנָה זוֹ מִפְּנֵי שֶׁנֶּאֱמַר [מִשְׁלֵי כה] כְּבוֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר, דִּלְמָא אָתֵי לַאֲתוֹיֵי אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים:
ג פֵּרוּשׁ קֹדֶם שֶׁתַּעֲמֹד, דְּלֹא תַּעֲשֶׂה הַנָּחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וְכָתַב עוֹד דִּכְשֶׁיַּגִּיעַ לְפֶתַח בֵּיתוֹ יִטְּלֶנּוּ מֵעָלָיו כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ וְיִזְרְקֶנּוּ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ כִּלְאַחַר יָד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא מַכְנִיס מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד: