עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק כג · משנה ד
טז דְּאֵין דֶּרֶךְ לְהָבִיא חֲלִילִין אֶלָּא בִּשְׁבִיל מֵת. רַשִׁ"י. וְהָרַ"ב לֹא פֵּרֵשׁ עַד אֵימָתַי לֹא יִסְפֹּד בָּהֶן, נִרְאָה שֶׁדַּעְתּוֹ דְּבִכְדֵי שֶׁיָּבֹאוּ, וְהַיְנוּ דִּתְנַן אֶלָּא אִם כֵּן בָּאוּ מִמָּקוֹם קָרוֹב, וּמִסְּתָמָא כִּי בָּאוּ מִמָּקוֹם קָרוֹב יֵשׁ בּוֹ שִׁעוּר זֶה קֹדֶם שֶׁיִּסְפֹּד, שֶׁאֵין מַסְפִּידִין מִיָּד מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ. וְכֵן כָּתַב הָרַ"ן דְּהַחִלּוּק בֵּין חֲלִילִין לְאָרוֹן וְקֶבֶר, דְּאָרוֹן וְקֶבֶר בִּמְקוֹם פַרְהֶסְיָא הֵן מִן הַסְּתָם וְאָוְשָׁא מִלְּתָא טוּבָא וּגְנַאי הוּא לַמֵּת, אֲבָל חֲלִילִין מִסְּתָמָא בְּצִנְעָא מוּבָאִים, וְאֵין הָכִי נַמִּי דְּאָרוֹן וְקֶבֶר שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּצִנְעָא דְּשָׁרֵי בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ, וַחֲלִילִין שֶׁהוּבְאוּ בְּפַרְהֶסְיָא אֲסוּרִין עוֹלָמִית, אֶלָּא דְּמִשְׁנָתֵנוּ דִּבְּרָה בַּהֹוֶה לְהָא כִּדְאִיתָא וּלְהָא כִּדְאִיתָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יז רַשִׁ"י. וְהִקְשׁוּ בַּתּוֹסְפוֹת דַּהֲלֹא עִם כָּל זֶה הֱבִיאָם דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים וּמַה לִּי אָרוֹן וְקֶבֶר שֶׁנַּעֲשָׂה בְּשַׁבָּת וּמַה לִּי חֲלִילִין שֶׁהוּבְאוּ דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים, וְיֵשׁ לוֹמַר דְּהֵבִיא מִמָּקוֹם קָרוֹב לֹא מְהַנֵּי כָּל כָּךְ הֲבָאָתוֹ. וּלְשִׁיטַת הָרַ"ן צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד כְּדֵי שֶׁיְּבִיאוֹ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים, מִמָּקוֹם שֶׁבָּאוּ:
יח יִקָּבֵר כוּ'. מִיָּד, וְאֵין צָרִיךְ לְהַמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה. וּלְרַשִׁ"י טַעְמָא כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא דְּמוֹקִים לַהּ בְּעוֹמֵד בְּאַסְרַטְיָא, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁאֵין דֶּרֶךְ יִשְׂרָאֵל לִקָּבֵר שָׁם, דְּוַדַּאי לֹא נַעֲשָׂה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְאָרוֹן מוֹקֵי בְּמֻטָּל עַל קִבְרוֹ שֶׁל נָכְרִי בְּאַסְרַטְיָא, וּלְהָרַ"ן מַיְרֵי דְּהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁעָשָׂה לוֹ לְעַצְמוֹ, וְאֵין צָרִיךְ הוֹכָחָה מִתּוֹךְ הַמַּעֲשֶׂה, אֶלָּא שֶׁיְּהֵא נוֹדָע שֶׁעֲשָׂאוֹ לְעַצְמוֹ: