אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק כג

פרק כב

משנה א

א כִּכָּרוֹת. בַּגְּמָרָא אָמְרִינַן אֲפִלּוּ תֵּימָא מַתְנִיתִין כְּהִלֵּל דְּמִשְׁנָה ט'‏ פֶּרֶק ה'‏ דְּבָבָא מְצִיעָא, דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּאַף בְּחֹל אָסוּר לְהַלְווֹת כִּכָּר בְּכִכָּר שֶׁמָּא יֻקְּרוּ חִטִּין וּבָאוֹת לִידֵי רִבִּית, דְּהָכָא בְּאַתְרָא דְּקִיץ דְּמֵיהּ. וּלְפִיכָךְ תָּנֵי וְכֵן הָאִשָּׁה, לְאַשְׁמְעִינַן דַּאֲפִלּוּ לְהִלֵּל כִּי קִיץ דְּמֵיהּ שָׁרֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ב בְּשַׁבָּת. וְלֹא נִזְכַּר מֵעֶרֶב שַׁבָּת לִקְנוֹת. רַשִׁ"י וְרַ"ן:

ג לַאֲפוֹקֵי חוֹבוֹת שֶׁאֵין קָבוּעַ לָהֶן זְמָן, דְּאֵין מַקְדִּישִׁין בְּיוֹם טוֹב, קַל וָחֹמֶר בְּשַׁבָּת. גְּמָרָא:

משנה ב

ד מִן הָאוֹרְחִים, שֶׁיִּרְאֶה שֶׁלֹּא הֵכִין כָּל צָרְכָּן וְיִתְחָרֵט וִיצַוֶּה לַשַּׁמָּשׁ שֶׁלֹּא לִקְרוֹתָם. רַשִׁ"י:

ה שֶׁכֵּן הוּא בַּתַּרְגּוּם, גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ [מִשְׁלֵי א], פַּיְסָךְ אַרְמֵי בֵּינָתָנָא. וְנִרְאֶה לִי שֶׁעִנְיָנוֹ כִּלְשׁוֹן לְהִתְחַנֵּן לוֹ [אֶסְתֵּר ד] שֶׁתִּרְגֵּם לְפַיְסָא לֵיהּ, שֶׁעַל יְדֵי גּוֹרָל מִתְפַּיְּסִין וּמִתְרַצִּין זֶה לָזֶה, לְפִי שֶׁהֻשְׁווּ הַמִּדּוֹת וְאֵין קִנְאָה וּמַחֲלֹקֶת:

ו כְּלוֹמַר קְרוֹבִים לָבֹא לִידֵי כָּךְ שֶׁיַּעַבְרוּ מִשּׁוּם מִדָּה, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁמַּקְפִּידִים זֶה לָזֶה וּרְגִילִים לִקַּח בְּמִדָּה זֶה מִזֶּה גַּם בְּיוֹם טוֹב יַעֲשׂוּ כָּךְ כוּ'‏ וְכֵן בְּמִשְׁקָל וּמִנְיָן יָבֹאוּ לִידֵי מִשְׁקָל וּמִנְיָן מִפְּנֵי קְפִידָתָן, וּמִשּׁוּם לֹוִין וּפוֹרְעִין, דִּלְשׁוֹן הַלְוָאָה אָסוּר כְּדִלְעֵיל, וְהֵם שֶׁמַּקְפִּידִים יַזְכִּירוּ לְשׁוֹן הַלְוָאָה לְפִי שֶׁיֹּאמַר הַשּׁוֹאֵל אִם אַזְכִּיר לְשׁוֹן שְׁאֵלָה מַשְׁמַע דַּהֲדַרָה בְּעֵינֵיהּ, לְכָךְ אֹמַר לְשׁוֹן הַלְוָאָה. תּוֹסָפוֹת:

ז מִשּׁוּם דְּכֵיוָן דְּהַכֹּל שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת לֵיכָּא קְפֵדָא כְּלָל:

ח סִירְכָא דְּלִישָׁנָא דִּגְמָרָא לְעֵיל בִּבְנֵי חֲבוּרָה כוּ'‏ וּמִשּׁוּם לֹוִין וּפוֹרְעִין בְּיוֹם טוֹב (דִּבְבֵיצָה הֵם שְׁנוּיִין), אֲבָל הָכָא בְּשַׁבָּת הִיא:

ט קֻבְיָא. שֵׁם נוֹפֵל עַל כָּל מִינֵי שְׂחוֹק שֶׁיִּקַּח אָדָם מְמוֹן חֲבֵרוֹ בְּהַסְכָּמַת אוֹתוֹ הַשְּׂחוֹק:

י חֲלָשִׁים. מִין מִן הַגּוֹרָלוֹת:

יא בְּיוֹם טוֹב. הָרַ"ן בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ם כָּתַב שֶׁהַטַּעַם כְּדֵי לְחַבֵּב אֶת הַמִּצְוָה. וּבַסֵּיפָא כָּתַב אֲבָל לֹא עַל הַמָּנוֹת, שֶׁל חֹל, קָדָשִׁים שֶׁל אֶתְמוֹל, כֵּיוָן דְּהָיָה אֶפְשָׁר לְמֶעְבַּד מֵאֶתְמוֹל. אֲבָל הָרַאֲבַ"ד וְהַמַּגִּיד מִשְׁנֶה פֵּרְשׁוּ דִּבְכָל קָדָשִׁים אֲפִלּוּ דְּאֶתְמוֹל מַתִּיר בְּיוֹם טוֹב מִשּׁוּם חִבּוּב מִצְוָה, דְּהוֹאִיל וּמִצְוָה יֵשׁ מַה לִּי דְּאֶתְמוֹל מַה לִּי דְּהַיּוֹם. וּמָנוֹת רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁל חֻלִּין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ג

יב וּכְתִיב לְעֵיל מִנֵּיהּ אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ וְגוֹ'‏ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצֹא וְגוֹ':

יג דְּאִי לְגוּפֵיהּ פְּשִׁיטָא, מַאי שְׁנָא הוּא וּמַאי שְׁנָא חֲבֵרוֹ. גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י דְּהָא יִשְׂרָאֵל כְּמוֹתוֹ הוּא וְלֹא מָצֵי לְאוֹגְרִינְהוּ, וְהַשּׁוֹלְחוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם וְלִפְנֵי עִוֵּר כוּ'. וְהִקְשׁוּ בַּתּוֹסָפוֹת וְנֵימָא אַלְּמָחָר קָאֵי, וְתֵרְצוּ דְּאִם כֵּן מַאי אַרְיָא חֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ הוּא נַמִּי לֹא מָצֵי לְמֵימַר אֶשְׂכֹּר לְמָחָר:

יד אֵין מַחְשִׁיכִין. שֶׁהֲרֵי נִמְצָא הִלּוּכוֹ בְּשַׁבָּת לַעֲשׂוֹת חֲפָצָיו. הָרַמְבַּ"ם:

טו כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא מְשַׁדְּכִין עַל הַתִּינוֹקוֹת כוּ', אָמַר קְרָא מִמְּצֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר, חֲפָצֶיךָ אָסוּר, חֶפְצֵי שָׁמַיִם מֻתָּר:

משנה ד

טז דְּאֵין דֶּרֶךְ לְהָבִיא חֲלִילִין אֶלָּא בִּשְׁבִיל מֵת. רַשִׁ"י. וְהָרַ"ב לֹא פֵּרֵשׁ עַד אֵימָתַי לֹא יִסְפֹּד בָּהֶן, נִרְאָה שֶׁדַּעְתּוֹ דְּבִכְדֵי שֶׁיָּבֹאוּ, וְהַיְנוּ דִּתְנַן אֶלָּא אִם כֵּן בָּאוּ מִמָּקוֹם קָרוֹב, וּמִסְּתָמָא כִּי בָּאוּ מִמָּקוֹם קָרוֹב יֵשׁ בּוֹ שִׁעוּר זֶה קֹדֶם שֶׁיִּסְפֹּד, שֶׁאֵין מַסְפִּידִין מִיָּד מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ. וְכֵן כָּתַב הָרַ"ן דְּהַחִלּוּק בֵּין חֲלִילִין לְאָרוֹן וְקֶבֶר, דְּאָרוֹן וְקֶבֶר בִּמְקוֹם פַרְהֶסְיָא הֵן מִן הַסְּתָם וְאָוְשָׁא מִלְּתָא טוּבָא וּגְנַאי הוּא לַמֵּת, אֲבָל חֲלִילִין מִסְּתָמָא בְּצִנְעָא מוּבָאִים, וְאֵין הָכִי נַמִּי דְּאָרוֹן וְקֶבֶר שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּצִנְעָא דְּשָׁרֵי בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ, וַחֲלִילִין שֶׁהוּבְאוּ בְּפַרְהֶסְיָא אֲסוּרִין עוֹלָמִית, אֶלָּא דְּמִשְׁנָתֵנוּ דִּבְּרָה בַּהֹוֶה לְהָא כִּדְאִיתָא וּלְהָא כִּדְאִיתָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

יז רַשִׁ"י. וְהִקְשׁוּ בַּתּוֹסְפוֹת דַּהֲלֹא עִם כָּל זֶה הֱבִיאָם דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים וּמַה לִּי אָרוֹן וְקֶבֶר שֶׁנַּעֲשָׂה בְּשַׁבָּת וּמַה לִּי חֲלִילִין שֶׁהוּבְאוּ דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים, וְיֵשׁ לוֹמַר דְּהֵבִיא מִמָּקוֹם קָרוֹב לֹא מְהַנֵּי כָּל כָּךְ הֲבָאָתוֹ. וּלְשִׁיטַת הָרַ"ן צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד כְּדֵי שֶׁיְּבִיאוֹ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים, מִמָּקוֹם שֶׁבָּאוּ:

יח יִקָּבֵר כוּ'. מִיָּד, וְאֵין צָרִיךְ לְהַמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה. וּלְרַשִׁ"י טַעְמָא כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא דְּמוֹקִים לַהּ בְּעוֹמֵד בְּאַסְרַטְיָא, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁאֵין דֶּרֶךְ יִשְׂרָאֵל לִקָּבֵר שָׁם, דְּוַדַּאי לֹא נַעֲשָׂה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְאָרוֹן מוֹקֵי בְּמֻטָּל עַל קִבְרוֹ שֶׁל נָכְרִי בְּאַסְרַטְיָא, וּלְהָרַ"ן מַיְרֵי דְּהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁעָשָׂה לוֹ לְעַצְמוֹ, וְאֵין צָרִיךְ הוֹכָחָה מִתּוֹךְ הַמַּעֲשֶׂה, אֶלָּא שֶׁיְּהֵא נוֹדָע שֶׁעֲשָׂאוֹ לְעַצְמוֹ:

משנה ה

יט לִישְׁנָא דִּבְרַיְתָא בַּגְּמָרָא הוּא:

כ וְאִם תֹּאמַר דִּבְפֶרֶק י"ח מִשְׁנָה ב'‏ דְּדוֹחִין לְתַרְנְגֹלֶת אֲבָל לֹא מְטַלְטְלִין, וְאַמַּאי דּוֹחִין שֶׁנִּמְצָא שֶׁמְּטַלְטֵל מִקְצָתוֹ, וְהָכָא אָסְרִינַן אֲפִלּוּ לָזוּז מִקְצָתוֹ. וְנִרְאָה דִּלְעֵיל מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים נָגְעוּ, וְדַוְקָא בְּשֶׁצְּרִיכִין לְכָךְ, אֲבָל בְּשֶׁאֵין צְרִיכִין לְכָךְ לֹא. הָרַ"ן:

כא וְעִנְיָנוֹ כָּאן שֶׁיִּתְלַחְלֵחַ. כְּמוֹ בְּרֵישׁ פֶּרֶק לֹא יַחְפֹּר [בָּבָא בַּתְרָא דַּף יח], מְתוּנָא קָשָׁה לַכֹּתֶל:

כב בַּאֲרֻכּוֹת. בְּכָ"ף גָּרְסִינַן בְּמִשְׁנָה ח'‏ פֶּרֶק קַמָּא דְּסֻכָּה. וְהֵם הַלּוּחוֹת שֶׁבִּצְדָדֵי הַמִּטָּה שֶׁהֵם אַרֻכִּין:

כג אֵין מְעַמְּצִין. כְּמוֹ עוֹצֵם עֵינָיו [יְשַעְיָה לג]. וְהַלָּשׁוֹן מְהֻפָּךְ כְּמוֹ כֶּבֶשׂ כֶּשֶׂב:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה