עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק כג · משנה ב
ד מִן הָאוֹרְחִים, שֶׁיִּרְאֶה שֶׁלֹּא הֵכִין כָּל צָרְכָּן וְיִתְחָרֵט וִיצַוֶּה לַשַּׁמָּשׁ שֶׁלֹּא לִקְרוֹתָם. רַשִׁ"י:
ה שֶׁכֵּן הוּא בַּתַּרְגּוּם, גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ [מִשְׁלֵי א], פַּיְסָךְ אַרְמֵי בֵּינָתָנָא. וְנִרְאֶה לִי שֶׁעִנְיָנוֹ כִּלְשׁוֹן לְהִתְחַנֵּן לוֹ [אֶסְתֵּר ד] שֶׁתִּרְגֵּם לְפַיְסָא לֵיהּ, שֶׁעַל יְדֵי גּוֹרָל מִתְפַּיְּסִין וּמִתְרַצִּין זֶה לָזֶה, לְפִי שֶׁהֻשְׁווּ הַמִּדּוֹת וְאֵין קִנְאָה וּמַחֲלֹקֶת:
ו כְּלוֹמַר קְרוֹבִים לָבֹא לִידֵי כָּךְ שֶׁיַּעַבְרוּ מִשּׁוּם מִדָּה, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁמַּקְפִּידִים זֶה לָזֶה וּרְגִילִים לִקַּח בְּמִדָּה זֶה מִזֶּה גַּם בְּיוֹם טוֹב יַעֲשׂוּ כָּךְ כוּ' וְכֵן בְּמִשְׁקָל וּמִנְיָן יָבֹאוּ לִידֵי מִשְׁקָל וּמִנְיָן מִפְּנֵי קְפִידָתָן, וּמִשּׁוּם לֹוִין וּפוֹרְעִין, דִּלְשׁוֹן הַלְוָאָה אָסוּר כְּדִלְעֵיל, וְהֵם שֶׁמַּקְפִּידִים יַזְכִּירוּ לְשׁוֹן הַלְוָאָה לְפִי שֶׁיֹּאמַר הַשּׁוֹאֵל אִם אַזְכִּיר לְשׁוֹן שְׁאֵלָה מַשְׁמַע דַּהֲדַרָה בְּעֵינֵיהּ, לְכָךְ אֹמַר לְשׁוֹן הַלְוָאָה. תּוֹסָפוֹת:
ז מִשּׁוּם דְּכֵיוָן דְּהַכֹּל שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת לֵיכָּא קְפֵדָא כְּלָל:
ח סִירְכָא דְּלִישָׁנָא דִּגְמָרָא לְעֵיל בִּבְנֵי חֲבוּרָה כוּ' וּמִשּׁוּם לֹוִין וּפוֹרְעִין בְּיוֹם טוֹב (דִּבְבֵיצָה הֵם שְׁנוּיִין), אֲבָל הָכָא בְּשַׁבָּת הִיא:
ט קֻבְיָא. שֵׁם נוֹפֵל עַל כָּל מִינֵי שְׂחוֹק שֶׁיִּקַּח אָדָם מְמוֹן חֲבֵרוֹ בְּהַסְכָּמַת אוֹתוֹ הַשְּׂחוֹק:
י חֲלָשִׁים. מִין מִן הַגּוֹרָלוֹת:
יא בְּיוֹם טוֹב. הָרַ"ן בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ם כָּתַב שֶׁהַטַּעַם כְּדֵי לְחַבֵּב אֶת הַמִּצְוָה. וּבַסֵּיפָא כָּתַב אֲבָל לֹא עַל הַמָּנוֹת, שֶׁל חֹל, קָדָשִׁים שֶׁל אֶתְמוֹל, כֵּיוָן דְּהָיָה אֶפְשָׁר לְמֶעְבַּד מֵאֶתְמוֹל. אֲבָל הָרַאֲבַ"ד וְהַמַּגִּיד מִשְׁנֶה פֵּרְשׁוּ דִּבְכָל קָדָשִׁים אֲפִלּוּ דְּאֶתְמוֹל מַתִּיר בְּיוֹם טוֹב מִשּׁוּם חִבּוּב מִצְוָה, דְּהוֹאִיל וּמִצְוָה יֵשׁ מַה לִּי דְּאֶתְמוֹל מַה לִּי דְּהַיּוֹם. וּמָנוֹת רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁל חֻלִּין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: