עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יא · משנה ו
יג קְלָטָהּ אַחֵר. וּכְגוֹן שֶׁנֶּעֱקַר מִמְּקוֹמוֹ וְקִבְּלָהּ. רַשִׁ"י:
יד קְלָטָהּ כֶּלֶב. בְּפִיו, דְּלֹא הָוֵי הֲנָחָה, דִּבְעִינַן מְקוֹם אַרְבָּעָה. רַשִׁ"י. [וְאִיתָא בַּגְּמָרָא דְאִי מְכַוֵּן לַהּ בִּתְחִלַּת זְרִיקָתוֹ לְפִי הַכֶּלֶב, כֵּיוָן דְּאֲחַשְּׁבֵיה מַחְשַׁבְתּוֹ מְשַׁוִּי לֵיהּ מָקוֹם וְחַיָּב]:
טו שֶׁהֲרֵי קָשֶׁה בַּמִּשְׁנָה דְּמִדִּתְנַן וְנִזְכַּר כוּ' קְלָטָהּ כוּ' מַשְׁמַע הָא לֹא קְלָטָהּ אַחֵר אֶלָּא נָחָה אַף עַל פִּי שֶׁנִּזְכַּר חַיָּב, וְהָא תָּנֵי סֵיפָא אֵינָן חַיָּבִין עַד שֶׁתְּהֵא תְּחִלָּתָן וְסוֹפָן שְׁגָגָה, וּלְפִיכָךְ שִׁעוּר הַמִּשְׁנָה כְּדִמְפָרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם. אֲבָל נִרְאֶה דְּקִצְּרוּ דִּבְרֵיהֶם וְכָלְלוּ שְׁתֵּי תֵּרוּצִים יַחַד, דְּרָבָא מְתָרֵץ דְּאוֹ קְלָטָהּ קָתָנֵי וְרַב אַשִּׁי מְתָרֵץ לַהּ בְּבַמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁחָזַר וְשָׁכַח. וְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהֶאֱרִיךְ: