עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ח
יח כְּלוֹמַר וְאֵינוֹ מִנְעָל וְהָוֵי מַשְּׂאוֹי, וְרַבֵּנוּ יְרוּחָם כָּתַב שֶׁכֵּיוָן שֶׁעַל כָּל פָּנִים הוּא צָרִיךְ לַמַּקְלוֹת וּמֻתָּר לָצֵאת בָּהֶם שֶׁצֹּרֶךְ הִלּוּכוֹ הֵם, אֲבָל כַּוָּנַת עֲשִׂיַּת קַב זֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרָאֶה חֲסַר רֶגֶל אֶלָּא נְכֵה רֶגֶל, הִלְכָּךְ כֵּיוָן דְּאֵין צֹרֶךְ הִלּוּכוֹ בָּהֶם אָסוּר:
יט כְּלוֹמַר וְלֹא טֻמְאַת מִדְרָס, כְּדְכָתַב לְעֵיל שֶׁאֵינוֹ נִסְמָךְ עָלָיו, וְהוּא בַּגְּמָרָא, דְּלָאו לִסְמִיכָא עֲבִידֵי אֶלָּא לְתַכְשִׁיט, וְאוֹמְרִים לוֹ עֲמֹד וְנַעֲשֶׂה מְלַאכְתֵּנוּ. רַשִׁ"י. וּכְדִתְנַן בְּפֶרֶק כ' דְּכֵלִים מִשְׁנָה ג':
כ הָנָךְ תְּרֵי טַעֲמֵי נִרְאֶה דְּלֹא קַיְּמֵי אֶלָּא אַסָּמוֹכוֹת, אֲבָל בְּכִסֵּא וְסַפְסָלִים הַקְּטַנִּים שֶׁבְּיָדָיו יָכֹל לָצֵאת, דַּהֲוָה לֵיהּ כְּמוֹ מַקֵּל דְּשָׁרֵי. וְאַף עַל גַּב דִּתְנַן כִּסֵּא וְסָמוֹכוֹת כוּ' יֵשׁ לוֹמַר דְּכִסֵּא לְאַשְׁמְעִינַן טְמֵאִין מִדְרָס, אֲבָל וְאֵין יוֹצְאִין כוּ' לֹא קָאֵי אֶלָּא אַסָּמוֹכוֹת. רַשִׁ"י וְתוֹסָפוֹת. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כא וְנִרְאֶה דְּהָא נַמִּי לֹא קָאֵי אֶלָּא אַסָּמוֹכוֹת, אֲבָל כִּסֵּא וְסַפְסָלִים וַדַּאי דְּלָאו מִנְעָלִים נִינְהוּ, דְּמִי גְּרִיעֵי מִסָּמוֹכוֹת דְּקִטֵּעַ שֶׁאֵינָן מִנְעָל מִשׁוּם דְּלַאו בְּרֹאשׁ רַגְלוֹ הֵן:
כב בָּעֲזָרָה. הוּא הַדִּין לְהַר הַבַּיִת נַמִּי לֹא כֵּיוָן דְּמִנְעָל הוּא, וּתְנַן לֹא יִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת בְּמִנְעָלוֹ כוּ', וְנָקַט עֲזָרָה לִרְבוּתָא דְּרֵישָׁא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: