אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ו

פרק ה

משנה א

א בַּמֶּה אִשָּׁה יוֹצְאָה. דַּהֲוֵי תַּכְשִׁיט וְלֹא מַשְּׂאוֹי וְאִיכָּא דַּהֲוֵי תַּכְשִׁיט וְגָזוּר בְּהוּ רַבָּנָן דִּלְמָא שַׁלְפָא וּמְחַוְיָא לַחֲבֶרְתָּהּ חֲשִׁיבוּתוֹ, וְדִלְמָא אָתְיָא לַאֲתוֹיֵי אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. רַשִׁ"י:

ב רַשִׁ"י. וְהַיְנוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, דְּאִלּוּ בְּשַׁבָּת אָסוּר, כְּדִתְנַן בְּסוֹף פֶּרֶק הַמַּצְנִיעַ. וְהִקְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּאִם כֵּן הָא הַסְּתִירָה גַּם כֵּן אָסוּר, וְלֹא חַיְּשִׁינַן בָּהוּ שְׁתַּתִּירֵם, אֶלָּא הָכָא מַיְרֵי שֶׁאֵינָן קְלוּעִים:

ג וַחֲדָא גְּזֵרָה הִיא שֶׁגָּזוּר בָּהֶן. הָרַ"ן. וּלְדַעַת הָרַמְבַּ"ם דַּוְקָא בְּחָצֵר שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת. וְהָרַמְבַּ"ן וְהָרַשְׁבָּ"א חוֹלְקִים בַּדָּבָר, דְּבֶחָצֵר שְׁאָמְרוּ לָאו דַּוְקָא, דְּהוּא הַדִּין בַּבַּיִת:

ד וְלֹא בְּעִיר. הִקְשׁוּ בַּתּוֹסָפוֹת דְּהָתְנַן בְּפֶרֶק ט'‏ דְּסוֹטָה דִּבְפוּלְמוּס שֶׁל טִיטוּס גָּזְרוּ עָלָיו שֶׁלֹּא יִתְקַשְּׁטוּ בּוֹ, וְאַף בְּחֹל, וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ תַּם דְּדַוְקָא לְכַלּוֹת גָּזְרוּ:

ה וּפֵרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּהָכָא בְּרָפוּי דְּלֵיכָּא חֲצִיצָה, דְּאִם לֹא כֵן בְּרֵישָׁא הֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי בַּהֲדֵי חוּטֵי צֶמֶר כוּ'. וְטַעְמָא דְּאָסוּר, דְּדָבָר שֶׁל נוֹי הוּא וְיֵשׁ לָחוּשׁ דִּלְמָא שָׁלְפָא וּמְחַוְיָא:

ו דִּטְרִיחָא לַהּ מִלְּתָא לְמִשְׁלַף וְאַחְווֹיֵי, מִפְּנֵי שֶׁאָזְנֶיהָ מְכֻסּוֹת בְּקִשּׁוּרִין. רַשִׁ"י:

ז [וְטַבַּעַת שֶׁיֵשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם אֵין דֶּרֶך אִשָּׁה שֶׁתֵּצֵא בוֹ דֶרֶך מַלְבּוּשׁ, וְאַמַּאי חַיֶּבֶת חַטָּאת], הֲרֵי לֹא הוֹצִיאָה כְּדֶרֶךְ כָּל הַמּוֹצִיאִין, וּתְנַן בְּפֶרֶק י'‏ מִשְׁנָה ג'‏ דְּפָטוּר, שֶׁכָּל הַמּוֹצִיא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ תַּכְשִׁיט לוֹ מוֹצִיא אוֹתוֹ בַּיָּדַיִם וְלֹא דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ. רַשִׁ"י:

משנה ב

ח עִם הָעוֹר שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ. רַשִׁ"י:

ט וְלֹא בִּתְפִלִּין. אֲפִלּוּ לְמַאן דְּאָמַר שַׁבָּת זְמַן תְּפִלִּין הוּא לֹא יֵצֵא, דִּלְמָא אָתֵי לַאֲתוֹיֵי בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, דְּשָׁקִיל לְהוּ מֵרֵישֵׁיהּ אִם בָּא לִפָּנוֹת, וּמַמְּטֵי לְהוּ אַרְבַּע אַמּוֹת:

י אֵינוֹ חַיָּב חַטָּאת. דְּלֹא מַשְּׂאוֹי נִינְהוּ אֶלָּא כְּמַלְבּוּשָׁיו נִינְהוּ בְּחֹל. הָרַ"ן:

משנה ג

יא כְּלוֹמַר וְכָל אִשָּׁה דַּרְכָּהּ וְאֻמָּנוּתָהּ לִתְפֹּר וּלְתַקֵּן בִּגְדֵי בֵּיתָהּ:

משנה ד

יב חֲכָמִים. הַיְנוּ תַּנָּא קַמָּא, וְלֹא בָּאוּ אֶלָּא לְפָרֵשׁ הַטַּעַם. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ה

יג דְּשֶׁמָּא יֵשׁ לָהּ לַחֲבֶרְתָּהּ בְּרֹאשָׁהּ חֹלִי מְרִיטַת הַשֵּׂעָר וְכַיּוֹצֵא. הָרַמְבַּ"ם:

יד לֶחָצֵר. מִדְנָקַט בְּכָבוּל וּבְפֵאָה נָכְרִית וְשַׁבְקִינְהוּ לְאִינָךְ דְּמִתְנוּ בְּהַדַּיְהוּ לְאִסּוּרָא בְּרֵישׁ פִּרְקִין, מִכְּלַל דְּכֻלְּהוּ אַף לֶחָצֵר אֲסִירֵי. גְּמָרָא. וְהָרַמְבַּ"ם שֶׁהֱבִיאוֹ הָרַעַ"ב שָׁם לָאו פֵּרוּשָׁא דְּמַתְנִיתִין הִיא אֶלָּא דִּינָא קָאָמַר, דְּפָסַק כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, וְתַנָּא הוּא וּפָלֵיג אַמַּתְנִיתִין כִּדְאִיתָא בַגְּמָרָא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

טו לְכַתְּחִלָּה. מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמַעֲרֶמֶת לְהוֹצִיא, וּלְפִי זֶה כָּל הָנָךְ דִּלְעֵיל מוֹךְ וְכוּ'‏ אֲסוּרִים לָתֵת לְכַתְּחִלָּה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

טז נָפַל. וְעַיֵּן בְּפֶרֶק י'‏ דְּעֵרוּבִין מִשְׁנָה י"ג ובַתּוֹסְפוֹת שָׁם. וְהוּא הַדִּין נַמִּי הָכָא דַּוְקָא עַל גַּבֵּי קַרְקַע, דְּמַאי שְׁנָא. תּוֹסָפוֹת:

משנה ז

יז פּוֹרֶפֶת. וְאִם תֹּאמַר וְהָא נִרְאָה כְּמַעֲרֶמֶת כִּדִלְעֵיל מִשְׁנָה ה'. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּהָכָא הַדָּבָר נִכָּר וְהַכֹּל יוֹדְעִין דִּלְכָךְ צְרִיכָה, אֲבָל בְּדָבָר שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת לְתוֹךְ פִּיהָ אֵינָם יוֹדְעִים לָמָּה הִיא נוֹתֶנֶת. תּוֹסָפוֹת:

משנה ח

יח כְּלוֹמַר וְאֵינוֹ מִנְעָל וְהָוֵי מַשְּׂאוֹי, וְרַבֵּנוּ יְרוּחָם כָּתַב שֶׁכֵּיוָן שֶׁעַל כָּל פָּנִים הוּא צָרִיךְ לַמַּקְלוֹת וּמֻתָּר לָצֵאת בָּהֶם שֶׁצֹּרֶךְ הִלּוּכוֹ הֵם, אֲבָל כַּוָּנַת עֲשִׂיַּת קַב זֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרָאֶה חֲסַר רֶגֶל אֶלָּא נְכֵה רֶגֶל, הִלְכָּךְ כֵּיוָן דְּאֵין צֹרֶךְ הִלּוּכוֹ בָּהֶם אָסוּר:

יט כְּלוֹמַר וְלֹא טֻמְאַת מִדְרָס, כְּדְכָתַב לְעֵיל שֶׁאֵינוֹ נִסְמָךְ עָלָיו, וְהוּא בַּגְּמָרָא, דְּלָאו לִסְמִיכָא עֲבִידֵי אֶלָּא לְתַכְשִׁיט, וְאוֹמְרִים לוֹ עֲמֹד וְנַעֲשֶׂה מְלַאכְתֵּנוּ. רַשִׁ"י. וּכְדִתְנַן בְּפֶרֶק כ'‏ דְּכֵלִים מִשְׁנָה ג':

כ הָנָךְ תְּרֵי טַעֲמֵי נִרְאֶה דְּלֹא קַיְּמֵי אֶלָּא אַסָּמוֹכוֹת, אֲבָל בְּכִסֵּא וְסַפְסָלִים הַקְּטַנִּים שֶׁבְּיָדָיו יָכֹל לָצֵאת, דַּהֲוָה לֵיהּ כְּמוֹ מַקֵּל דְּשָׁרֵי. וְאַף עַל גַּב דִּתְנַן כִּסֵּא וְסָמוֹכוֹת כוּ'‏ יֵשׁ לוֹמַר דְּכִסֵּא לְאַשְׁמְעִינַן טְמֵאִין מִדְרָס, אֲבָל וְאֵין יוֹצְאִין כוּ'‏ לֹא קָאֵי אֶלָּא אַסָּמוֹכוֹת. רַשִׁ"י וְתוֹסָפוֹת. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

כא וְנִרְאֶה דְּהָא נַמִּי לֹא קָאֵי אֶלָּא אַסָּמוֹכוֹת, אֲבָל כִּסֵּא וְסַפְסָלִים וַדַּאי דְּלָאו מִנְעָלִים נִינְהוּ, דְּמִי גְּרִיעֵי מִסָּמוֹכוֹת דְּקִטֵּעַ שֶׁאֵינָן מִנְעָל מִשׁוּם דְּלַאו בְּרֹאשׁ רַגְלוֹ הֵן:

כב בָּעֲזָרָה. הוּא הַדִּין לְהַר הַבַּיִת נַמִּי לֹא כֵּיוָן דְּמִנְעָל הוּא, וּתְנַן לֹא יִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת בְּמִנְעָלוֹ כוּ', וְנָקַט עֲזָרָה לִרְבוּתָא דְּרֵישָׁא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ט

כג וְכָל אָדָם. כָּתַב הָרַמְבַּ"ם חוֹזֵר [לְהֶתֵּר] בְּנֵי מְלָכִים שֶׁיֵּצְאוּ בְּזוֹגִין. דְּאִלּוּ בִּקְשָׁרִים לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא מִשּׁוּם רְפוּאָה לְמִי שֶׁצָּרִיךְ לָהּ, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא דַּף ס"א. וַהֲוֵי יוֹדֵעַ דִּלְמַאי דְּפַסְקִינַן בְּסוֹף פֶּרֶק י"ד דְּלֹא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הָאוֹמֵר כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם, מוֹקִים בַּגְּמָרָא דְּמַתְנִיתִין בְּאָרִיג בִּכְסוּתוֹ:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה