עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה
משנה א
א נָאקָה. גְּמַלָּה נְקֵבָה כְּשֶׁרְאוּיָה לְמַשָּׂא קוֹרִין אוֹתָהּ נָאקָה. עָרוּךְ:
ב וּמַזִּין עֲלֵיהֶן. בִּמְקוֹמָן, וְלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא תִּפֹּל הַהַזָּאָה עַל הַבְּהֵמָה וְיִפָּסְלוּ כְּדִתְנַן בְּמַסֶּכֶת פָּרָה, תּוֹסָפוֹת (עַיֵּן רַשִׁ"י יוֹמָא דַּף יד), וּלְפֵרוּשׁ הָרַ"ב שָׁם צָרִיךְ לוֹמַר דְּאַשְׁמְעִינַן דְּלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא יְכַוֵּן לְהַזּוֹת עַל הַבְּהֵמָה וְיַזֶּה עַל הַכֵּלִים דְּהַזַּיָתוֹ פְסוּלָה עַד שְׁיִשְׁנֶה, וְהוּא לֹא יִשְׁנֶה:
ג וְטוֹבְלִין בִּמְקוֹמָן. וְלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא יִטְבִּיל אוֹתוֹ בְּלֹא רִפּוּי וְיִהְיֶה מְהֻדָּק בַּבְּהֵמָה וְחוֹצֵץ:
משנה ב
ד יְרוּשַׁלְמִי. וְהַיְנוּ מִשּׁוּם דְּאֵין עוֹלִין עַל גַּבֵּי הַבְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב, קַל וָחֹמֶר בְּשַׁבָּת, וְהִלְכָּךְ דַּוְקָא לִקְשֹׁר אָסוּר, שֶׁסּוֹמֵךְ עָלֶיהָ, אֲבָל לִתֵּן בְּלֹא קְשִׁירָה אֵין כָּאן מִשּׁוּם לֹא עוֹלִין. הָרֹא"שׁ:
ה וּכְבוּנוֹת. וְיַעֲשׂוּ זֶה בַּכְּבָשׂוֹת בִּלְבַד, שֶׁצַּמְרָן יוֹתֵר רַךְ מִצֶּמֶר הַזְּכָרִים. הָרַמְבַּ"ם:
משנה ג
ו וַאֲפִלּוּ קְשׁוּרִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת. הָרַמְבַּ"ם:
ז שֶׁלֹּא יִכְרֹךְ. בַּגְּמָרָא רָמֵי לַהּ אַדְתְנַן בְּסוֹף כִּלְאַיִם הַתּוֹכֵף תְּכִיפָה אַחַת אֵינָהּ חִבּוּר, וּמְשָׁנֵי הָכִי קָאָמַר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִכְרֹךְ וְיִקְשֹׁר:
משנה ד
ח אֲבָל מַשְּׂאוֹי אֵינוֹ, שֶׁבָּטֵל אַגַּב אַפְסָר. תּוֹסָפוֹת:
ט שֶׁצּוֹבְעָהּ וְקוֹלְעָהּ לְנוֹי בֵּין קַרְנֶיהָ מִקֶּרֶן לְקֶרֶן, וְאֵינוֹ אוֹחֲזָהּ בָּהּ. רַשִׁ"י דַּף נ"ב:
י דְּמַקְשֶׁה בַגְּמָרָא דְּהֵיכִי קָתָנֵי פָּרָתוֹ דְּמַשְׁמַע דְּחַדָּא פָּרָה הֲוָה לֵיה, וְהָא כַּמָּה הָווּ לֵיהּ כוּ'. גְּמָרָא: