עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה א
א בַּמֶּה אִשָּׁה יוֹצְאָה. דַּהֲוֵי תַּכְשִׁיט וְלֹא מַשְּׂאוֹי וְאִיכָּא דַּהֲוֵי תַּכְשִׁיט וְגָזוּר בְּהוּ רַבָּנָן דִּלְמָא שַׁלְפָא וּמְחַוְיָא לַחֲבֶרְתָּהּ חֲשִׁיבוּתוֹ, וְדִלְמָא אָתְיָא לַאֲתוֹיֵי אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. רַשִׁ"י:
ב רַשִׁ"י. וְהַיְנוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, דְּאִלּוּ בְּשַׁבָּת אָסוּר, כְּדִתְנַן בְּסוֹף פֶּרֶק הַמַּצְנִיעַ. וְהִקְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּאִם כֵּן הָא הַסְּתִירָה גַּם כֵּן אָסוּר, וְלֹא חַיְּשִׁינַן בָּהוּ שְׁתַּתִּירֵם, אֶלָּא הָכָא מַיְרֵי שֶׁאֵינָן קְלוּעִים:
ג וַחֲדָא גְּזֵרָה הִיא שֶׁגָּזוּר בָּהֶן. הָרַ"ן. וּלְדַעַת הָרַמְבַּ"ם דַּוְקָא בְּחָצֵר שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת. וְהָרַמְבַּ"ן וְהָרַשְׁבָּ"א חוֹלְקִים בַּדָּבָר, דְּבֶחָצֵר שְׁאָמְרוּ לָאו דַּוְקָא, דְּהוּא הַדִּין בַּבַּיִת:
ד וְלֹא בְּעִיר. הִקְשׁוּ בַּתּוֹסָפוֹת דְּהָתְנַן בְּפֶרֶק ט' דְּסוֹטָה דִּבְפוּלְמוּס שֶׁל טִיטוּס גָּזְרוּ עָלָיו שֶׁלֹּא יִתְקַשְּׁטוּ בּוֹ, וְאַף בְּחֹל, וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ תַּם דְּדַוְקָא לְכַלּוֹת גָּזְרוּ:
ה וּפֵרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּהָכָא בְּרָפוּי דְּלֵיכָּא חֲצִיצָה, דְּאִם לֹא כֵן בְּרֵישָׁא הֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי בַּהֲדֵי חוּטֵי צֶמֶר כוּ'. וְטַעְמָא דְּאָסוּר, דְּדָבָר שֶׁל נוֹי הוּא וְיֵשׁ לָחוּשׁ דִּלְמָא שָׁלְפָא וּמְחַוְיָא:
ו דִּטְרִיחָא לַהּ מִלְּתָא לְמִשְׁלַף וְאַחְווֹיֵי, מִפְּנֵי שֶׁאָזְנֶיהָ מְכֻסּוֹת בְּקִשּׁוּרִין. רַשִׁ"י:
ז [וְטַבַּעַת שֶׁיֵשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם אֵין דֶּרֶך אִשָּׁה שֶׁתֵּצֵא בוֹ דֶרֶך מַלְבּוּשׁ, וְאַמַּאי חַיֶּבֶת חַטָּאת], הֲרֵי לֹא הוֹצִיאָה כְּדֶרֶךְ כָּל הַמּוֹצִיאִין, וּתְנַן בְּפֶרֶק י' מִשְׁנָה ג' דְּפָטוּר, שֶׁכָּל הַמּוֹצִיא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ תַּכְשִׁיט לוֹ מוֹצִיא אוֹתוֹ בַּיָּדַיִם וְלֹא דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ. רַשִׁ"י: