עיקר תוספות יום טוב על משנה שבועות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ז
כט כְּשֵׁם. מִשּׁוּם דִּתְנִינְהוּ בְּפֶרֶק הַכּוֹתֵב מִשְׁנָה ט', קָתָנֵי כְּשֵׁם, וְקָאֵי אַנִּשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין דְּרֵישָׁא. הָרַמְבַּ"ן:
ל וְלֹא דָמֵי לְמִשְׁנָה ד' דְּחָזְרָה שְׁבוּעָה לִמְקוֹמָהּ דִּמְפָרְשִׁינַן שֶׁהַנִּתְבָּע יְשַׁלֵּם, דְּהָכָא הַיְנוּ טַעֲמָא דְּאָמְרִינַן כֵּיוָן דְּתוֹבֵעַ אֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע שֶׁיַּפְסִיד, מִשּׁוּם שֶׁאֵין כָּאן פְּשִׁיעָה לַנִּתְבָּע כְּלָל. אֲבָל בְּמַתְנִיתִין דִּלְעֵיל כֵּיוָן שֶׁהַנִּתְבָּע אֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע מִפְּנֵי פְשִׁיעָתוֹ, וּמִדִּינָא מְשַׁלֵּם, וְאֵינוֹ בְדִין שֶׁיְּהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר, כְּשֶׁאֵין הַתּוֹבֵעַ יָכוֹל לִשָּׁבַע שֶׁיִּפָּטֵר. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַתּוֹבֵעַ גַּם כֵּן מִפְּנֵי חֲשָׁדוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע, אֵינָהּ דּוֹמָה שְׁבוּעַת הַתַּקָּנָה בְעָלְמָא לִשְׁבוּעַת הַתּוֹרָה שֶׁמְּחַיַּבְתּוֹ לְשַׁלֵּם. הָרַ"ן:
לא בַּגְּמָרָא, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא מַאן דְּפָלֵיג אַהַאי דִּינָא, הִלְכָּךְ אָמְרִינַן מַאן דַּעֲבַד וְדָן כוּ' מַאי דַּעֲבַד עֲבַד:
לב וְשֶׁלֹּא מָצִינוּ כוּ'. שׁוֹבֵר עַל שְׁטָר זֶה. רַשִׁ"י:
לג שֶׁאָמַר כוּ'. וְתַנָּא קַמָּא סָבַר, דַּאֲפִלּוּ הָכִי אֵין נוֹטְלִין אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. דְּשֶׁמָּא לְהַשְׁבִּיעַ אֶת בָּנָיו אָמַר כֵּן כְּדֵי לְאַחְשְׁבִינְהוּ. תּוֹסָפוֹת: