עיקר תוספות יום טוב על משנה שבועות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ו
כג וְנָתַן לוֹ. פֵּרוּשׁ שֶׁהִגְבִּיהָן לוֹקֵחַ וְהִנִּיחָן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. הַמַּגִּיד. אֲבָל לְהָרַ"ן דִּלְקַמָּן אֵין נִרְאֶה שֶׁהִגְבִּיהָן הַלּוֹקֵחַ. וְכֵן נִרְאֶה דַּעַת הָרַ"ב:
כד וְאֵינוֹ תוֹבֵעַ מִמֶּנּוּ אֶלָּא דְמֵיהֶן. הָרַ"ן:
כה אָמַר לוֹ כוּ'. פֵּרוּשׁ חֶנְוָנִי טוֹעֵן שֶׁמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה, שֶׁבָּא אֵלָיו בַּעַל הַבַּיִת וְאֵין בְּיָדוֹ דִינָר וְאוֹמֵר לוֹ תֵן לִי בְדִינָר פֵּרוֹת וְעַכְשָׁיו אָבִיא לְךָ אֶת הַדִּינָר וְנָתַן לוֹ אֶת הַפֵּרוֹת וְהוֹלִיכָם לְתוֹךְ בֵיתוֹ וְאַחַר כָּךְ חָזַר אֵלָיו וּפָרַע לוֹ אֶת הַדִּינָר, וּבַעַל הַבַּיִת טוֹעֵן לֹא כִי, אֶלָּא קֹדֶם שֶׁנָּתַתִּי הַדִּינָר לֹא לָקַחְתִּי פֵרוֹת מֵעוֹלָם, וְלֹא נָתַתִּי לְךָ הַדִּינָר אֶלָּא בִשְׁבִיל אֵלּוּ הַפֵּרוֹת שֶׁהֵן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. הָרַ"ן:
כו וְזֶה לְשׁוֹן הָרַ"ן, מִשּׁוּם דְּטַעַנְתֵּיהּ דְּחֶנְוָנִי מְעַלְּיָא בְהוּ טְפֵי, לְפִי שֶׁלִּדְבָרָיו אֵין לְבַעַל הַבַּיִת שׁוּם דְּרָרָא בַּפֵּרוֹת הַלָּלוּ, וּבַעַל הַבַּיִת מוֹדֶה לַחֶנְוָנִי שֶׁהֵן שֶׁלּוֹ אֶלָּא שֶׁנָּתַן לוֹ הַדִּינָר בִּשְׁבִילָן. הָרַ"ן:
כז לַשֻּׁלְחָנִי. הָכָא נַמִּי שֶׁהַמָּעוֹת צְבוּרִין וּמֻנָּחִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים:
כח מִשּׁוּם דְּפֵירֵי עֲבִידֵי דְּמַרְקְבֵי, לֹא מַשְׁהֵי לְהוּ. גְּמָרָא. וְהַיְנוּ טַעֲמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה לֹא אָמַר בַּחֶנְוָנִי בְּהַהוּא לִישְׁנָא דְּאָמַר בַּשֻּׁלְחָנִי, לְפִי שֶׁדֶּרֶךְ הַחֶנְוָנִי לְהַקִּיף אֶלָּא דְהָכָא מוֹדֶה הַחֶנְוָנִי שֶׁלֹּא מָכַר בְּהַקָּפָה. הָרַ"ן וְתוֹסָפוֹת. וּבַסֵּיפָא לֹא אָמַר כֹּל שֶׁהָאִסָּר כוּ', מִשּׁוּם דְּלִפְעָמִים בַּעַל הַבַּיִת נוֹתֵן אִסָּר בִּפְרוּטוֹת, וְלֹא שַׁיָּךְ לְמֵימַר כֹּל שֶׁהָאִסָּר כוּ'. תּוֹסָפוֹת: