עיקר תוספות יום טוב על משנה שבועות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ה
יז לֹא כוּ'. אֶלָּא בִזְמַן שֶׁיֵּשׁ רַגְלַיִם לַדָּבָר, שֶׁבַּעַל הַבַּיִת מוֹדֶה שֶׁאָמַר לוֹ תֵּן כוּ'. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יח לִבְנִי כוּ'. וְהָא דְקָתָנֵי פוֹעֲלִים וּבָנִים, רְבוּתָא אַשְׁמְעִינַן, דְּלֹא תֵימָא הָא דְחֶנְוָנִי מְחֻיָּב שְׁבוּעָה הַיְנוּ כְשֶׁהִמְחָה פוֹעֲלִים אֶצְלוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ לְשַׁלֵּם נַמִּי לַפּוֹעֲלִים, אֲבָל הֵיכָא דְאֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם אֶלָּא לַחֶנְוָנִי בִלְבַד, סָלְקָא דַעְתָּךְ שֶׁיִּטֹּל חֶנְוָנִי בְּלֹא שְׁבוּעָה, קָא מַשְׁמַע לָן. הָרַ"ן:
יט בְּסֶלַע כוּ'. כְּלוֹמַר, בְּסֶלַע שֶׁאֶתֵּן לְךָ תֵּן לָהֶם מָעוֹת שֶׁיּוּכַל הַפּוֹעֵל לְהוֹצִיא אוֹתָם בִּפְרוֹטְרוֹט:
כ וְהֵן כוּ'. וְלֹא הָוֵי כְאוֹמֵר הִלְוִיתַנִי וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם פְּרַעְתִּיךָ דְּחַיָּב לְשַׁלֵּם, דְּהָכָא כֵּיוָן דְּמַפְסִיד בַּעַל הַבַּיִת, סְבִירָא לֵיהּ לְתַנָּא קַמָּא דְּתִקְּנוּ רַבָּנָן שְׁבוּעָה שֶׁיִּשָּׁבְעוּ פוֹעֲלִים. הָרַ"ן:
כא אֵלּוּ וָאֵלּוּ. בָּאִים לְבֵית דִּין לִשָּׁבַע שְׁבוּעַת שָׁוְא מִבֵּינֵיהֶם, דְּלֵית בְּהוּ דְּאֵינוֹ מְשַׁקֵּר. רַשִׁ"י:
כב שֶׁלֹּא כוּ'. הָרַ"ן הֶעְתִּיק, אֶלָּא הוּא נוֹטֵל בִּשְׁבוּעָה, לְפִי שֶׁאֵין חִיּוּבוֹ בָרוּר. וְהֵן נוֹטְלִין בְּלֹא שְׁבוּעָה, דַּהֲוֵי לֵיהּ כְּמָנֶה הִלְוִיתַנִי וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם פְּרַעְתִּיךָ: