עיקר תוספות יום טוב על משנה שבועות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ב
ז שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת בְּעָלִים וְשֶׁלֹּא בִרְשׁוּת בֵּית דִּין. הַמַּגִּיד:
ח דְּאִי לָאו הָכִי שֶׁלֹּא יָדְעוּ הָעֵדִים שֶׁהוֹצִיא כְּלָל, אֵין בַּעַל הַבַּיִת נֶאֱמָן בִּשְׁבוּעָה. דְּשֶׁמָּא לֹא הוֹצִיא אֶלָּא אֲבָנִים אוֹ צְרוֹרוֹת כוּ':
ט נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. דְּקָנְסוּ חֲכָמִים לַגַּזְלָנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְבֶּה הֶזֵּק בְּנֵי אָדָם. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: