עיקר תוספות יום טוב על משנה שבועות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ב
יב שׂוֹחֵק הָיִיתִי בְךָ, שֶׁהָיִיתָ שׁוֹאֲלֵנִי מַה שֶּׁלֹּא הָיָה. רַשִׁ"י:
יג לְשׁוֹן רַשִׁ"י, כְּגוֹן שֶׁאוֹמֵר לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם. רְצוֹנוֹ לוֹמַר, שֶׁפֵּרֵשׁ דְּבָרָיו וְאָמַר אֵין לְךָ בְיָדִי מֵעוֹלָם. אֲבָל אִם אָמַר סְתָם אֵין לְךָ בְיָדִי לֹא הֻחְזַק כַּפְרָן, דְּמָצֵי לְמֵימַר אֵין לְךָ בְיָדִי עַתָּה קָאֲמִינָא, שֶׁהֲרֵי פְרַעְתִּיו לְךָ. וּמְתָרֵץ דִּבּוּרֵיהּ הָוֵי, וְאֵין סוֹתֵר דְּבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים. הָרֹא"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁאֵין כֵּן דַּעַת רַב הַאי:
יד רַשִׁ"י. וּפֵרוּשׁ לְפֵרוּשׁוֹ, שֶׁכְּשֶׁחוֹזֵר אַחַר כָּךְ וְטוֹעֵן פָּרַעְתִּי אֵינוֹ נֶאֱמָן בִּשְׁבוּעָה כוּ', וְאַהָא מְסַיֵּם נַמִּי דִּבְשֶׁלֹּא בְבֵית דִּין, כְּלוֹמַר, שֶׁזֶּה שֶׁאָמַר אֵין לְךָ בְיָדִי הָיָה שֶׁלֹּא בְבֵית דִּין, אִם בָּא לְבֵית דִּין וְטוֹעֵן פָּרַעְתִּי לֹא הֻחְזַק כַּפְרָן, וְנֶאֱמָן. וְהַטַּעַם פֵּרֵשׁ הָרֹא"שׁ, דַּעֲבִיד אֱינִישׁ דְּלֹא מְגַלֶּה טַעֲנוֹתָיו אֶלָּא בְבֵית דִּין:
טו שֶׁצָּרִיךְ כוּ'. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ אַל תִּתְנֵהוּ לִי אֶלָּא בְעֵדִים. מֵהָא שָׁמְעִינַן דַּאֲפִלּוּ לְאַחַר הַלְוָאָה יָכוֹל הַמַּלְוֶה לוֹמַר לַלֹּוֶה אַל תִּפְרָעֵנִי אֶלָּא בְעֵדִים. דְּהָא מַתְנִיתִין לְאַחַר הַלְוָאָה הִיא, וְקָתָנֵי בְהֶדְיָא דְּחַיָּב מִפְּנֵי כוּ'. וְהַמַּגִּיד כָּתַב הַטַּעַם, מִשּׁוּם דְּעֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: