אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה שבועות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ו · משנה א

פרק ו

א הַדַּיָּנִין. הָא דְלָא נָקַט נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים כְּדִתְנַן לְעֵיל גַּבֵּי פִקָּדוֹן, נִרְאֶה לִי מִשּׁוּם דִּשְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין הִיא עַצְמָהּ שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן. וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, שֶׁדָּבָר בָּרוּר וְגָלוּי שֶׁכָּל הַנִּשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִים אוֹ הֶסֵּת בְּשֶׁקֶר, שֶׁיְּהֵא חַיָּב מִשּׁוּם שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן:

ב רַשִׁ"י. פֵּרוּשׁ לְפֵרוּשׁוֹ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁשְּׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן הוּא בְטוֹעֵן נֶאֶנְסוּ אוֹ נֶאֶבְדוּ אוֹ נִגְנְבוּ, וְכֵן שְׁבוּעַת עֵד אֶחָד שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין נַמִּי הִיא, הָכִי קָתָנֵי, שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין שֶׁל מוֹדֶה בְמִקְצָת צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא הַטַּעֲנָה שְׁתֵּי כֶסֶף וְהַהוֹדָאָה שָׁוֶה פְרוּטָה. וְלָאו כָּל שֶׁשְּׁבוּעַת הַדַּיָּנִין קָתָנֵי. אִי נַמִּי, דִּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן לָאו דְּדַיָּנִין הִיא, דְּשֵׁם אַחֵר יֵשׁ לָהּ. וְכֵן שְׁבוּעַת עֵד אֶחָד כֵּיוָן דְּלֹא נִכְתְּבָה בְהֶדְיָא לֵיתָא בִכְלַל זֶה. הָרַ"ן. וְטַעֲמָא דְעֵד אֶחָד לֹא בָעֵי שְׁתֵּי כֶסֶף, מִשּׁוּם דְּכָל מָקוֹם שֶׁשְּׁנַיִם מְחַיְּבִין מָמוֹן עֵד אֶחָד מְחַיְּבוֹ שְׁבוּעָה:

ג וְטַעֲמָא מְפֹרָשׁ בַּיְרוּשַׁלְמִי, שֶׁאָמְרוּ סוֹף מַטְבֵּעַ כֶּסֶף, מָעָה, כְּלוֹמַר כֵּיוָן שֶׁאָמְרָה תוֹרָה כֶּסֶף, כְּדִכְתִיב כִּי יִתֵּן כוּ'‏ כֶּסֶף כוּ', וְאִי אַתָּה מוֹצֵא מַטְבֵּעַ כֶּסֶף מֻזְכָּר בַּתּוֹרָה פָּחוֹת מִמָּעָה, כְּדִמְתַרְגְּמִינַן עֶשְׂרִים גֵּרָה, עֶשְׂרִים מָעִין, אֵין לְךָ לְחַיְּבוֹ בְּפָחוֹת מִמַּטְבֵּעַ זוֹ. וּמַקְשֶׁה, וּתְהֵא מָעָה, כְּלוֹמַר מִנַּיִן לְךָ שֶׁיִּהְיוּ שְׁתַּיִם. וּמְפָרֵק, אוֹ כֵלִים, מַה כֵּלִים שְׁנַיִם, אַף כֶּסֶף שְׁנַיִם. הָרַ"ן:

ד וְרַב הוּא דְּאָמַר הָכִי בַגְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י טַעֲנָה דִתְנַן בְּמַתְנִיתִין לָאו אַתְּחִלַּת טַעֲנָה קָאֵי, אֶלָּא אַכְּפִירָה שֶׁהוּא כוֹפֵר בְּטַעֲנַת חֲבֵרוֹ לְבַד הוֹדָאַת הַפְּרוּטָה, דְּבָעִינַן שֶׁתְּהֵא תְחִלַּת הַטַּעֲנָה שְׁתֵּי כֶסֶף וּפְרוּטָה. וְיָלֵיף לֵיהּ בַּגְּמָרָא, דְּכֶסֶף לָמָּה לִּי (וַהֲוָה דָרְשִׁינַן מַה כֵּלִים שְׁנַיִם אַף כָּל שְׁנַיִם), אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְטַעֲנָה תְּנֵהוּ עִנְיָן לִכְפִירָה כוּ'. וְנִמְצָא שֶׁמַּה שֶּׁכָּתַב הָרַ"ב בִּתְחִלַּת הַמִּשְׁנָה שֶׁלֹּא תְהֵא הַטַּעֲנָה, לֹא בָא לְדַקְדֵּק בְּפֵרוּשׁ הַטַּעֲנָה מַמָּשׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ה כִּדְאַשְׁכְּחַן בְּאַבְרָהָם דְּאַתְפְּסֵיהּ לֶאֱלִיעֶזֶר בִּבְרִית מִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בְּרֵאשִׁית כד) שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְאַשְׁבִּיעֲךָ. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ו לְשׁוֹן שִׂימָה. שֶׁשָּׂמוּ חֲכָמִים עָלָיו שְׁבוּעָה. כְּמוֹ אִם ה'‏ הֱסִיתְךָ (שְׁמוּאֵל א כו):

ז אַף עַל פִּי שֶׁהִיא נִזְכֶּרֶת בַּמִּשְׁנָה. הָרַמְבַּ"ם:

ח בְּשָׁוֶה פְרוּטָה. דְּמִשְׁנָתֵנוּ בִּשְׁבוּעַת הַדַּיָּנִים עַל יְדֵי הוֹדָאַת מִקְצָת הַטַּעֲנָה. כִּדְפֵרֵשׁ הָרַ"ב. וּמְסַיֵּם רַשִׁ"י, שֶׁלְּמָדוּהָ מֵאֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה. (דְּעֵרוּב פָּרָשִׁיּוֹת כְּתִיב כָּאן וְכִי הוּא זֶה דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת שׁוֹמְרִים שָׁדֵי אַפָּרָשַׁת אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה) וּכְתִיב עֲלַהּ וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ, דְּהַיְנוּ שְׁבוּעָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ט פָּטוּר. דְּכִי הוּא זֶה מַשְׁמַע מִמִּין הַטַּעֲנָה:

י וְאַלִּיבָּא דִשְׁמוּאֵל מְפָרְשִׁינַן הָכִי בַגְּמָרָא, וּסְבִירָא לֵיהּ דְּטַעֲנָה דְמַתְנִיתִין בִּתְחִלַּת טַעֲנָה, וְלֹא בָעִינַן שְׁתֵּי כֶסֶף וּפְרוּטָה, וְהָכָא שְׁתֵּי כֶסֶף דַּוְקָא אָמַר וְלֹא שָׁוֶה, וּלְכָךְ פָּטוּר, דְּמַה שֶּׁטְּעָנוֹ לֹא הוֹדָה לוֹ. וְכֵיצַד אַמַּאי דִּסְמִיךְ לֵיהּ קָאֵי, דְּאִם אֵין הַהוֹדָאָה כוּ'. אֲבָל לְרַב, שָׁוֶה קָאָמַר. וְכֵיצַד אָרֵישָׁא קָאֵי. וְקַשְׁיָא לְהָרַ"ב דִּמְפָרֵשׁ לָרֵישָׁא אַלִּיבָּא דְרַב, וְהָכָא (וּבְבָבָא מְצִיעָא פּ"ד מ"ז) מְפָרֵשׁ אַלִּיבָּא דִשְׁמוּאֵל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

יא כְּמֵשִׁיב אֲבֵדָה. שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהָעִיז פָּנָיו וְלִכְפֹּר, וּמִדְּלֹא הֵעִיז הֲרֵי הוּא כְמֵשִׁיב אֲבֵדָה. רַשִׁ"י:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה שבועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה