עיקר תוספות יום טוב על משנה ראש השנה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ח
כא כְּלַפֵּי מַעֲלָה. יִתָּכֵן בְּעֵינַי שֶׁהָיְתָה הֲרָמַת יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הוֹרָאָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּסְתַּכְּלוּ כְּלַפֵּי מַעֲלָה וִישַׁעְבְּדוּ לִבָּם לַשָּׁמַיִם כְּעֵין הוֹרָאַת הַנָּחָשׁ שֶׁעַל הַנֵּס כְּדִבְסָמוּךְ כוּ', וְיִתָּכֵן מְאֹד שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל הַגִּבְעָה כְּטַעַם הַנָּחָשׁ שֶׁעַל הַנֵּס כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִרְאוֹתוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל, וְכַאֲשֶׁר רָאוּ כִּי הֵרִים יָדוֹ גַּם הֵמָּה הִסְתַּכְּלוּ וְכִוְּנוּ לִבָּם, וְלֹא כֵן כַּאֲשֶׁר הֵנִיחַ יָדוֹ:
כב זֶה הַכְּלָל. נִרְאֶה דְּלַאֲתוֹיֵי בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין דְּתָנֵי בַּגְּמָרָא שֶׁאִם יָצָא אֵינוֹ מוֹצִיא, דְּבִשְׁלָמָא בִּרְכַּת הַמִּצְוֹת כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִין זֶה בָּזֶה וּלְפִיכָךְ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יָצָא לְעַצְמוֹ מוֹצִיא לָאֲחֵרִים כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי עֲרְבוּתוֹ, אֲבָל בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין אֵין כָּאן עַרְבוּת, דְּלֹא לִתְהַנֵּי וְלֹא לִבְרִיךְ: