אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה ראש השנה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ג

פרק ב

משנה א

א עַד שֶׁחֲשֵׁכָה. הַיְנוּ צֵאת הַכּוֹכָבִים. רוֹצֶה לוֹמַר שְׁלֹשָׁה כּוֹכָבִים כִּדְפֵרֵשׁ הָרַ"ב בְּסוֹף פֶּרֶק ב'‏ דְּשַׁבָּת שֶׁאִם לֹא יָצְאוּ אֶלָּא שְׁנֵי כּוֹכָבִים קָרֵי לֵיהּ תַּנָּא דְּהָתָם סְפֵק חֲשֵׁכָה כוּ':

ב בַּגְּמָרָא דְּאָמַר קְרָא [תְּהִלִּים פא] כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. אֵימַת הֲוֵי חֹק, בִּגְמַר דִּין. דְּהַאי קְרָא לְעִנְיַן רֹאשׁ הַשָּׁנָה דָּרְשִׁינַן לֵיהּ, וְהוּא הַדִּין כָּל הֶחֳדָשִׁים, וְקָא קְרִי לֵיהּ מִשְׁפָּט, וּמִשְׁפָּט בַּיּוֹם:

ג לְשׁוֹן הָרַ"ב צָרִיךְ עִיּוּן, דְּמַשְׁמַע שֶׁבָּא לְחַלֵּק בֵּין הַלֵּילוֹת, וְהָא לֵיתָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהֶאֱרִיךְ:

ד בֵּית דִּין. פֵּרוּשׁ שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. תּוֹסָפוֹת:

ה וְהִלְכָּךְ גַּם לְמָחָר אֵין סוֹמְכִין עַל רְאִיָּתָן, דְּאִם לֹא כֵן הָיְתָה רְאִיָּה בַּלַּיְלָה בִּמְקוֹם קַבָּלַת עֵדוּת, וְאֵין קַבָּלַת עֵדִים אֶלָּא בַּיּוֹם כוּ'. תּוֹסָפוֹת:

ו וּלְהָכִי הוּא דְּאִצְטְרִיךְ לְמִתְנֵי הַךְ סֵיפָא כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא:

ז גְּמָרָא. וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל, מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם עוֹד אֶחָד. תּוֹסָפוֹת:

ח הַשְּׁנַיִם. הָכָא שֶׁאֵין הַבֵּית דִּין אֶלָּא שְׁלֹשָׁה קָתָנֵי הַשְּׁנַיִם לְפִי שֶׁהֵם יְדוּעִים, שֶׁאֵין כָּאן אֶלָּא שְׁנַיִם וְאֶחָד, וּמִן הַסְּתָם אֵין שְׁלָשְׁתָּן שָׁוֶה וְאֶחָד גָּדוֹל בְּתוֹכָם וְהוּא נִשְׁאַר יוֹשֵׁב. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּרֵישָׁא שֶׁהַבֵּית דִּין הֵם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, שֶׁאֵין שְׁנַיִם מְבֹרָרִים, קָתָנֵי שְׁנַיִם:

משנה ב

ט בַּגְּמָרָא. וְנִרְאֶה לִי דְתַנָּא נָסֵיב פָּרָה וְלֹא שׁוֹר כְּדִכְתִיב בַּקְּרָא, דְּלֹא תִטְעֶה לוֹמַר דַּוְקָא שֶׁל שׁוֹר אֲבָל שֶׁל פָּרָה לֹא. וּמוֹהַרַ"מ כַּ"ץ תֵּרֵץ דְּקָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא תֵימָא יוֹבֵל דַּוְקָא שֶׁל זָכָר, קָא מַשְׁמַע לָן שֶׁל פָּרָה דַּוְקָא לֹא, הָא שֶׁל שְׁאָר נְקֵבוֹת כְּשֵׁרוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

י בְּקֶרֶן. תֵּימַהּ דְּלֹא מַיְיתֵי קְרָא דְּיִצְחָק דִּכְתִיב בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו כוּ'. יֵשׁ לוֹמַר דְּנִרְאֶה לִי לַאֲתוֹיֵי הַאי מִשּׁוּם דִּכְתִיב בֵּיהּ בְּשָׁמְעֲכֶם קוֹל הַשּׁוֹפָר. תּוֹסָפוֹת:

יא פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י אִקְרֵי קֶרֶן כִּדְאָמְרָן וְאִקְרֵי שׁוֹפָר דִּכְתִיב בְּמַתַּן תּוֹרָה בִּמְשׁוֹךְ הַיּוֹבֵל וּכְתִיב וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת אֲבָל מֵהַאי קְרָא דְמַתְנִיתִין אֵין רְאָיָה, דְאַדְּרַבָּה מִנֵּיהּ מוּכָח דְּשׁוֹפָר אִקְרֵי קֶרֶן, וְעוֹד צָרִיךְ לְהוֹכִיחַ דִּבְעָלְמָא אִקְרֵי שׁוֹפָרוֹת בְּלֹא קֶרֶן:

משנה ג

יב יָעֵל. פֵּרֵשׁ הַקּוּנְטְרֵס חַיָּה שֶׁכֵּן שְׁמָהּ, וְקוֹרִין אוֹתָהּ שטיינבא"ק. וּבֶעָרוּךְ פֵּרֵשׁ שֶׁהוּא כִּשְׂבָּה נְקֵבָה, וְקֶרֶן הַכִּשְׂבָּה רָגִיל לִהְיוֹת פָּשׁוּט. וּכְפֵרוּשׁ הַקּוּנְטְרֵס נִרְאֶה דְּיָעֵל חַיָּה דִּכְתִיב [תְּהִלִּים קד] הָרִים הַגְּבוֹהִים לַיְּעֵלִים. וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן [דְּבָרִים יד] מְתַרְגֵּם וְיַעְלָה וְרֵימָא. תּוֹסָפוֹת. וּמִדִּבְרֵיהֶם לָמַדְנוּ שֶׁפֵּרוּשׁ פָּשׁוּט הַיְינוּ שֶׁזֶּה רָגִיל לִהְיוֹת פָּשׁוּט:

יג מִן הַצְּדָדִין. פֵּרֵשׁ הָרַ"ן דִּשְׁלֹשָׁה הַמְּהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ גָּדוֹל בָּאֶמְצַע (יוֹמָא דַּף לז) וְהָכָא שׁוֹפָר גָּדוֹל שֶׁמִּצְוַת הַיּוֹם בַּשּׁוֹפָר:

יד מַאֲרִיךְ. לְהֶכֵּירָא בְּעָלְמָא לְהוֹדִיעַ שֶׁמִּצְוַת הַיּוֹם כוּ', וּמִיהוּ בְּמַאי דְּתָקַע בַּהֲדֵי חֲצוֹצְרוֹת נָפֵיק אַף עַל גַּב דִּתְרֵי קָלָא לֹא מִשְׁתַּמְּעֵי, הָכָא מִשּׁוּם דְּחָבִיב לֵיהּ יָהֵיב דַּעְתֵּיהּ וְשָׁמַע. גְּמָרָא:

משנה ד

טו כְּלוֹמַר כָּל דָּבָר שֶׁיָּצֵר לָכֶם, כְּגוֹן בַּצֹּרֶת וְדֶבֶר וְאַרְבֶּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. הָרַמְבַּ"ם:

טז כְּפוּפִין. שֶׁסְּתָמָן כְּפוּפִין. רַשִׁ"י. וְטַעְמָא דְּבָעִינַן כְּפוּפִים מְפֹרָשׁ בַּגְּמָרָא כַּמָּה דְכָיֵיף אֱינִישׁ דַּעְתֵּיהּ טְפֵי מְעַלֵּי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

יז כֶּסֶף. מְפֹרָשׁ בַּגְּמָרָא דְתַעֲנִית יוֹמָא דִכְנוּפְיָא. וְאַשְׁכְּחָן בִּכְנוּפְיָא דַּחֲצוֹצְרוֹת שֶׁל מֹשֶׁה הָיוּ שֶׁל כֶּסֶף. אִי נַמִּי דְּתוֹרָה חָסָה עַל מָמוֹנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִשּׁוּם כְּבוֹד יוֹם טוֹב עָבְדִינַן זָהָב. גְּמָרָא:

משנה ו

יח וְאַף עַל גַּב דִּלְקַמָּן גַּבֵּי נִקַּב וּסְתָמוֹ פַּסְלִינַן שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ, דַּוְקָא הָתָם בְּנִקַּב שֶׁסָּתַם בַּחֲתִיכָה אַחֶרֶת בַּחֲלַל הַנֶּקֶב, דְּחָסֵר הוּא. אֲבָל אִם חִבֵּר הַסֶּדֶק בְּדֶבֶק חוֹזֵר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה וְאֵין הַדֶּבֶק נִכָּר בֵּין הַסְּדָקִים. הָרֹא"שׁ:

יט רַשִׁ"י. וְנִרְאֶה שֶׁהוּא מְפָרֵשׁ שֶׁנִּסְדַּק מִשְּׁנֵי צְדָדָיו לְגַמְרֵי וְנֶחְלַק לִשְׁנֵי חֲתִיכוֹת. וְלֹא נְהִירָא, דְּאִם כֵּן הַיְנוּ דִּבֵּק שִׁבְרֵי שׁוֹפָרוֹת. אֶלָּא נִסְדַּק הַיְנוּ שֶׁנִּסְדַּק מִצַּד אַחֵר לְאָרְכּוֹ עַל פְּנֵי כֻּלּוֹ, וְהַיְנוּ טַעְמָא מִשּׁוּם דְּכֵיוָן דְּנִסְדַּק כֻּלּוֹ אֵין שֵׁם שׁוֹפָר עָלָיו, אֶלָּא כַּחֲתִיכַת שׁוֹפָר שֶׁתִּקְנָהּ וְעָשָׂה כְּעֵין שׁוֹפָר דָּמִי. וְכָל שֶׁכֵּן דִּבֵּק שִׁבְרֵי כוּ', וְזוֹ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר זוֹ קָתָנֵי. תּוֹסָפוֹת, וְעַיֵּן עוֹד:

משנה ז

כ וְכֵן וְגוֹ'. מַשְׁוֶה אוֹתָם מִזֶּה הַצַּד. שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם הַמַּשְׁמִיעַ וְהַשּׁוֹמֵעַ אֵינָן בְּמָקוֹם אֶחָד:

משנה ח

כא כְּלַפֵּי מַעֲלָה. יִתָּכֵן בְּעֵינַי שֶׁהָיְתָה הֲרָמַת יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הוֹרָאָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּסְתַּכְּלוּ כְּלַפֵּי מַעֲלָה וִישַׁעְבְּדוּ לִבָּם לַשָּׁמַיִם כְּעֵין הוֹרָאַת הַנָּחָשׁ שֶׁעַל הַנֵּס כְּדִבְסָמוּךְ כוּ', וְיִתָּכֵן מְאֹד שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל הַגִּבְעָה כְּטַעַם הַנָּחָשׁ שֶׁעַל הַנֵּס כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִרְאוֹתוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל, וְכַאֲשֶׁר רָאוּ כִּי הֵרִים יָדוֹ גַּם הֵמָּה הִסְתַּכְּלוּ וְכִוְּנוּ לִבָּם, וְלֹא כֵן כַּאֲשֶׁר הֵנִיחַ יָדוֹ:

כב זֶה הַכְּלָל. נִרְאֶה דְּלַאֲתוֹיֵי בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין דְּתָנֵי בַּגְּמָרָא שֶׁאִם יָצָא אֵינוֹ מוֹצִיא, דְּבִשְׁלָמָא בִּרְכַּת הַמִּצְוֹת כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִין זֶה בָּזֶה וּלְפִיכָךְ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יָצָא לְעַצְמוֹ מוֹצִיא לָאֲחֵרִים כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי עֲרְבוּתוֹ, אֲבָל בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין אֵין כָּאן עַרְבוּת, דְּלֹא לִתְהַנֵּי וְלֹא לִבְרִיךְ:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה ראש השנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה