עיקר תוספות יום טוב על משנה ראש השנה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ו
יג עַיֵּן בָּזֶה בַּתּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב מֵעִנְיַן מַהֲלַךְ הַכּוֹכָבִים וּמְסִילוֹתָם:
יד רוֹצֶה לוֹמַר בִּרְאִיַּת הָעַיִן:
טו לִפְנֵי הַחַמָּה כוּ'. דְּזֶה אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם פָּנִים. וְהוּא הַדִּין אִם אָמְרוּ לִצְפוֹנָהּ וְעַל פִּי הַחֶשְׁבּוֹן הוּא לִדְרוֹמָהּ, וְכֵן בְּאִינָךְ. וְאִם תֹּאמַר אִם כֵּן נִמְצָא שֶׁעַל פִּי הַחֶשְׁבּוֹן הָיוּ סוֹמְכִין, וּמֶה הָיוּ צְרִיכִין לָעֵדִים. לֹא קָשְׁיָא, דִּכְתִיב הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, וּבָאָה הַקַּבָּלָה שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דְּמוּת הַלְּבָנָה וְאָמַר לוֹ כָּזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ, וְנִמְצָא שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לִשְׁנֵיהֶם, שֶׁעַל כָּל פָּנִים יִהְיוּ עֵדֵי רְאִיָּה, וְשֶׁהַחֶשְׁבּוֹן יַסְכִּים עִמָּהֶם. וְצָרִיךְ גַּם כֵּן שֶׁיֹּאמְרוּ מְקֻדָּשׁ. וְכָל אֵלוּ הַתְּנָאִים דַּוְקָא בְּחֹדֶשׁ חָסֵר. אֲבָל בְּמָלֵא אִי אֶפְשָׁר לִדְחוֹתוֹ עוֹד כְּדִלְקַמָּן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: