עיקר תוספות יום טוב על משנה ראש השנה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ה
ט יַעְזֵק. לִישְׁנָא דִּקְרָא [יְשַׁעְיָה ה] וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁהָיָה מְסֻיָּג וּמְעֻזַּק בְּגָדֵר סָבִיב סָבִיב בְּעִגּוּל כְּמוֹ טַבַּעַת:
י מִתְכַּנְּסִים. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בְּיוֹם הַשַּׁבָּת שֶׁחִלְּלוּהוּ לָבֹא לְהָעִיד. וּמִדִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם נִרְאֶה דְּאַף בִּימוֹת הַחֹֹל מְכַנְּסָן כְּדֵי שֶׁשָּׁם יִהְיוּ בּוֹדְקִין אוֹתָם:
יא זָזִין כוּ'. וְכָל הֶחָצֵר חֲשׁוּבָה כְּאַרְבַּע אַמּוֹת כְּדִתְנַן רֵישׁ פֶּרֶק ד' דְּעֵרוּבִין נְתָנוּהוּ בְּדִיר אוֹ בְּסַהַר. תּוֹסָפוֹת:
יב הַנָּהָר. שֶׁהוּא גָּדֵל פִּתְאוֹם וְחוֹטֵף אֶת בְּנֵי הָעִיר וְאֶת הַיְּלָדִים. רַשִׁ"י: