עיקר תוספות יום טוב על משנה ראש השנה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ד
ו וּמֵאַיִן כוּ'. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י מַה שֵּׁם הֶהָרִים. וְהַדִּין עִמּוֹ, דְּאִם לֹא כֵן לֹא הֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי אֶלָּא הַר הַמִּשְׁחָה בִּלְבַד:
ז לְסַרְטְבָא. עַד שֶׁרוֹאִין שֶׁעוֹשִׂין כֵּן בְּהַר סַרְטְבָא. רַשִׁ"י:
ח גְּמָרָא. וְהָא דִּתְנַן בַּמִּשְׁנָה ד' פֶּרֶק א' דְּהַשְּׁלוּחִים יוֹצְאִים לְסוּרְיָא, וְהֵם אֲרָצוֹת שֶׁכְּבָשָׁם דָּוִד כְּגוֹן אֲרָם כוּ', וּמִסְתָּמָא לַמָּקוֹם שֶׁהָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת שָׁם הָיוּ הוֹלְכִין הַשְּׁלוּחִים [לְאַחַר הַתַּקָּנָה], לֹא קָשְׁיָא, דְּדֶרֶךְ סוּרְיָא הָיוּ הוֹלְכִים לְבָבֶל, שֶׁכֵּן אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם יָצָא לוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִים מִבָּבֶל וְהָלַךְ לוֹ לִכְנַעַן דֶּרֶךְ אֲרַם נַהֲרַיִם: