עיקר תוספות יום טוב על משנה קידושין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ב
ו וְנִמְצָא כוּ'. כְּגוֹן שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה וְלֹא הִכִּירָה בוֹ עַד אַחַר כָּךְ. שֶׁאִלּוּ רָאֲתָה וְקִבְּלַתּוּ, סָבְרָה וְקִבְּלָה. טוּר:
ז דְּבָשׁ. פֵּרוּשׁ מַשְׁקֶה הַנַּעֲשֶׂה מִדְּבַשׁ שֶׁקּוֹרִין מע"ד כוּ', דּוּמְיָא דְיַיִן. וְכֵן נַמִּי אֵין רְגִילוּת לָתֵת בְּכוֹס שֶׁל שְׁתִיָּה דְבַשׁ שֶׁעֲדַיִן לֹא נַעֲשָׂה מִמֶּנּוּ הַמַּשְׁקֶה. נִרְאֶה לִי:
ח גְּמָרָא. וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, אֶפְשָׁר שֶׁדַּעְתָּהּ וּרְצוֹנָהּ בְּזֶה הַדָּבָר הַפָּחוּת לְכַוָּנַת שׁוּם עִנְיָן יוֹתֵר מִמָּה שֶׁרוֹצֶה הַדָּבָר הָאַחֵר. וְזֶה לְשׁוֹן הַתּוֹסָפוֹת, כְּגוֹן שֶׁצְּרִיכָה כֶסֶף לְהַשְׁלִים תַּכְשִׁיט שֶׁל כֶּסֶף שֶׁעוֹשָׂה:
ט לְשֶׁבַח כוּ'. פָּרְכִינַן בַּגְּמָרָא, וְלֵית לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן יַיִן וְנִמְצָא חֹמֶץ חֹמֶץ וְנִמְצָא יַיִן שְׁנֵיהֶם יְכוֹלִין לַחֲזֹר, וּמְשָׁנֵי הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן שֶׁאָמְרָה הִיא לִשְׁלוּחָהּ צֵא וְקַבֵּל לִי קִדּוּשִׁין מִפְּלוֹנִי שֶׁאָמַר לִי הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּדִינָר שֶׁל כֶּסֶף, וְהָלַךְ וְנָתַן לוֹ דִּינָר שֶׁל זָהָב. וּמַאי נִמְצָא, דְּקָא צָיֵיר בִּבְלִיתָא כְּשֶׁנְּתָנוֹ לַשָּׁלִיחַ, מַר סָבַר קְפֵידָא וּמַר סָבַר מַרְאֶה מָקוֹם. וְהֵיכִי דְּטָעֵי אִיהִי גוּפָהּ, מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן: