עיקר תוספות יום טוב על משנה פרה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ד
ז וּכְשֶׁהוֹצִיא כָל הַמֹּחַ שֶׁבָּהּ:
ח אֵין צָרִיךְ לְאֵפֶר חַטָּאת כְּלֵי אֲבָנִים אַחַר שֶׁעָבַר עֲשִׂיָּתָהּ, שֶׁאֵין לָחוּשׁ עוֹד לְשֶׁיְּזַלְזְלוּ בָהּ. תּוֹסָפוֹת:
ט פֵּרוּשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁלְּחַטָּאת עֲשָׂאוּהָ כִטְמֵא מֵת לְטַמֵּא אָדָם, כֵּיוָן דְּגַם לְקַדֵּשׁ אֵין בּוֹ הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ, אֵין הַצְּדוֹקִים מַרְגִּישִׁים בְּכָךְ, דְּהָנֵי חֻמְרוֹת מִדְּרַבָּנָן הֵם, וְהַרְגָּשָׁתָן תִּהְיֶה בְמַה שֶּׁאָנוּ מְטַמְּאִים בְּמָקוֹם אַחֵר עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ. כוּ':
י הַכֹּל כוּ'. לְרַבִּי יְהוּדָה לַאֲתוֹיֵי קָטָן, וּלְרַבָּנָן לַאֲתוֹיֵי אִשָּׁה. גְּמָרָא:
יא וְלֵיכָּא לְמִדְרַשׁ אִפְּכָא, אִישׁ וְלֹא אִשָּׁה, טָהוֹר וַאֲפִלּוּ קָטָן, דְּאָמַר בְּיוֹמָא דַּף מ"ג, דְּכָל הַפָּרָשָׁה כֻלָּהּ מַשְׁמַע מִקְרָא זֶה מוֹצִיא מִיַּד מַשְׁמַע מִקְרָא שֶׁלְּפָנָיו. רַשִׁ"י. וּלְהָכִי דָרְשִׁינַן לְהַכְשִׁיר הַזָּר לְהוֹצִיא מִמַּשְׁמַע שֶׁלְּפָנָיו דְּדַוְקָא כֹהֵן:
יב אֲבָל חֵרֵשׁ וְשׁוֹטֶה לֹא אָתוּ לִכְלַל דַּעַת. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יג וְאַף דְּכָל הַתּוֹרָה בִּלְשׁוֹן זָכָר נֶאֶמְרָה וַאֲפִלּוּ הָכִי לֹא מְמַעֲטִינַן אִשָּׁה, שָׁאנֵי הָכָא מִדְּשַׁנֵּי בְדִבּוּרֵיהּ וְלָקְחוּ וַהֲדַר וְנָתַן לְשׁוֹן יָחִיד, שְׁמַע מִנַּהּ כוּ'. תּוֹסָפוֹת:
יד וּבְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. וּבְטֻמְטוּם אֲפִלּוּ תַנָּא קַמָּא פוֹסֵל, דְּסָפֵק עָרֵל הוּא, וְשִׁיֵּר נַמִּי עָרֵל וְטָמֵא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: