עיקר תוספות יום טוב על משנה פרה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ב
ב וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אַף בְּנֵי שָׁלֹשׁ. וְנוּסְחָא אַחֲרִינָא לֹא גָרַס אַף. וְהָרַ"שׁ הוֹכִיחַ דְּזוֹ הַגִּרְסָא עִקָּרִית, וְדַחֲכָמִים וְרַבִּי מֵאִיר אֵינָם מוֹדִים לְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. וּמַהֲרַ"ם כָּתַב דְּאֵין צָרִיךְ לִמְחֹק, דְּהָא דְמַכְשְׁרֵי רַבָּנָן וְרַבִּי מֵאִיר בְּבֶן שְׁתַּיִם, הַיְנוּ דַוְקָא גַבֵּי לְוִיִּם, דְּרַבָּנָן סָבְרֵי אַהֲנֵי שֵׁנִי לְאַכְשׁוֹרֵי בֶן שְׁתַּיִם, וּפַר לְאַכְשׁוֹרֵי אַף בְּבֶן שָׁלֹשׁ, דְּכָל פַּר בֶּן בָּקָר שָׁלֹשׁ וְתוּ לֹא, לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר, וְשָׁאנֵי הָכָא דִּכְתִיב שֵׁנִי. וְרַבִּי מֵאִיר סָבַר פַּר בֶּן בָּקָר בְּלֹא שֵׁנִי דַּוְקָא בֶן שָׁלֹשׁ אַרְבַּע חָמֵשׁ וְלֹא בֶן שְׁתַּיִם. וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר דְּכָל הֵיכָא דִכְתִיב פָּרִים, בְּנֵי שְׁתַּיִם, דְּגָמְרִינַן מִלְּוִיִּם. וּמִדִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם נִרְאֶה, דִּלְרַבָּנָן בֶּן שְׁתַּיִם נַמִּי כָשֵׁר:
ג מִפְּנֵי. וּבְסוֹף פֶּרֶק ז' דִּבְכוֹרוֹת מְמַעֲטִים זָקֵן מִקְּרָא. יֵשׁ לוֹמַר הַיְנוּ מְרֻבֶּה בְשָׁנִים עַד שֶׁתַּשׁ כֹּחוֹ, וְהָכָא אֲפִלּוּ אֵינוֹ בָא בַיָּמִים וְזָקֵן בְּשָׁנִים. וְהַקָּרְבַּן אַהֲרֹן פֵּרֵשׁ, דְּרַבִּי מֵאִיר מִדְּאוֹרַיְתָא קָאָמַר שֶׁאֵין מְבִיאִין כוּ', כְּלוֹמַר לְמִצְוָה אָמְרָה הַתּוֹרָה וְלֹא לְעַכֵּב. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד הַכָּבוֹד. אֲבָל בְּפָרָה שֶׁכָּל מַעֲשֶׂיהָ בַחוּץ לֹא שַׁיָּךְ הַאי טַעֲמָא: