עיקר תוספות יום טוב על משנה פרה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א
משנה א
א שְׁתַּיִם. נִרְאֶה דִלְמַעוֹטֵי נַמִּי טְפֵי. אַף עַל גַּב דְּכָל שֶׁכֵּן דְּהַוְיָא פָרָה, מִכָּל מָקוֹם פּוֹסֵל שֶׁמָּא תַשְׁחִיר. אֶלָּא דְקָשֶׁה הָא דְמַכְשִׁיר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרֵישׁ פֶּרֶק ב' מְעֻבֶּרֶת, הָא בַת שְׁתַּיִם לֹא יָלְדָה. וְשֶׁמָּא דִיעֲבַד קָאָמַר דִּכְשֵׁרָה. הָרַ"שׁ:
משנה ב
ב וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אַף בְּנֵי שָׁלֹשׁ. וְנוּסְחָא אַחֲרִינָא לֹא גָרַס אַף. וְהָרַ"שׁ הוֹכִיחַ דְּזוֹ הַגִּרְסָא עִקָּרִית, וְדַחֲכָמִים וְרַבִּי מֵאִיר אֵינָם מוֹדִים לְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. וּמַהֲרַ"ם כָּתַב דְּאֵין צָרִיךְ לִמְחֹק, דְּהָא דְמַכְשְׁרֵי רַבָּנָן וְרַבִּי מֵאִיר בְּבֶן שְׁתַּיִם, הַיְנוּ דַוְקָא גַבֵּי לְוִיִּם, דְּרַבָּנָן סָבְרֵי אַהֲנֵי שֵׁנִי לְאַכְשׁוֹרֵי בֶן שְׁתַּיִם, וּפַר לְאַכְשׁוֹרֵי אַף בְּבֶן שָׁלֹשׁ, דְּכָל פַּר בֶּן בָּקָר שָׁלֹשׁ וְתוּ לֹא, לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר, וְשָׁאנֵי הָכָא דִּכְתִיב שֵׁנִי. וְרַבִּי מֵאִיר סָבַר פַּר בֶּן בָּקָר בְּלֹא שֵׁנִי דַּוְקָא בֶן שָׁלֹשׁ אַרְבַּע חָמֵשׁ וְלֹא בֶן שְׁתַּיִם. וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר דְּכָל הֵיכָא דִכְתִיב פָּרִים, בְּנֵי שְׁתַּיִם, דְּגָמְרִינַן מִלְּוִיִּם. וּמִדִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם נִרְאֶה, דִּלְרַבָּנָן בֶּן שְׁתַּיִם נַמִּי כָשֵׁר:
ג מִפְּנֵי. וּבְסוֹף פֶּרֶק ז' דִּבְכוֹרוֹת מְמַעֲטִים זָקֵן מִקְּרָא. יֵשׁ לוֹמַר הַיְנוּ מְרֻבֶּה בְשָׁנִים עַד שֶׁתַּשׁ כֹּחוֹ, וְהָכָא אֲפִלּוּ אֵינוֹ בָא בַיָּמִים וְזָקֵן בְּשָׁנִים. וְהַקָּרְבַּן אַהֲרֹן פֵּרֵשׁ, דְּרַבִּי מֵאִיר מִדְּאוֹרַיְתָא קָאָמַר שֶׁאֵין מְבִיאִין כוּ', כְּלוֹמַר לְמִצְוָה אָמְרָה הַתּוֹרָה וְלֹא לְעַכֵּב. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד הַכָּבוֹד. אֲבָל בְּפָרָה שֶׁכָּל מַעֲשֶׂיהָ בַחוּץ לֹא שַׁיָּךְ הַאי טַעֲמָא:
משנה ג
ה דִּכְתִיב בֶּן שְׁנָתוֹ. גְּמָרָא:
ו בָּרַ"שׁ לֵיתַנְהוּ לְאַרְבַּע תֵּבוֹת אֵלּוּ. וְזֶה יוֹתֵר נָכוֹן, דְּהָא שְׁתֵּי שָׁנִים לֹא בָעִינַן שְׁלֵמִים. וְזֶה שֶׁסִּיֵּם הָרַ"שׁ מִשָּׁנָה שְׁנִיָּה שֶׁלּוֹ וְלֹא שֶׁל מִנְיַן עוֹלָם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז כְּלוֹמַר שְׁלֵמִים. וּלְכָךְ לֹא נֶחְשָׁב אַיִל עַד יוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד:
ח וְלֹא כוּ'. אִם הָיָה מְחֻיָּב אַיִל אוֹ כֶבֶשׂ לְבַד. רַשִׁ"י:
משנה ד
ט וַאֲשַׁם כוּ'. הֵם כְּבָשִׂים. הָרַמְבַּ"ם:
י מִיּוֹם שְׁלֹשִׁים וָהָלְאָה. מִדִּכְתִיב וָהָלְאָה יֵרָצֶה. וּמִיהוּ הָא דְאוֹקְמוּהוּ אַשְּׁלֹשִׁים סְבָרָא בְעָלְמָא הוּא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יא אִי נַמִּי, שֶׁמָּא לֹא יִמָּצְאוּ כָל כָּךְ טְלָאִים לְפִי הַצֹּרֶךְ, אוֹקְמוּהָּ אַדִּין תּוֹרָה. אִי נַמִּי, מִשּׁוּם שֶׁזְּמַנּוֹ בָהוּל. מַהֲרַ"ם. וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, בִּבְכוֹר כְּתִיב בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ לִי, וּמַעֲשֵׂר וּפֶסַח נִשְׁתַּוּוּ עִמּוֹ בְּמַתַּן דָּמִים: